חולמנות בהקיץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי אני נוטה לזה הרבה. כל הזמן מנהלת שיחות בדימיוני עם אנשים בחיי. שיחות שחלקית אולי מתרחשות במציאות אבל לא כמו בדימיון, והעניין הוא שאני נוטה לזה הרבה מאוד. יש לי יותר אינטרקציות בדימיון מאשר בחיים האמיתיים. לפעמים מרוב חולמנות אני לא מרוכזת בדברים אחרים שצריך לשים אליהם לב כי שוקעת בזה. לא קורה הרבה אבל קורה. האם זאת בעיה? אולי פשוט תוצאה של חוסר בקשרים ממשיים מספיק? פשוט בדמיון מן הסתם הכל הרבה יותר קל. אבל נמאס לי שהמחשבות שלי נודדות גכה. אני רוצה להתחיל לפעול במציאות ולחיות באופן מלא במציאות.. אוף. הבושה מפריעה לי.
אתה יודע מה, אני אצפה בו שוב. ארענן את זיכרוני .. :)