??

מפלצת דיכאון שמרימה ראש והיא בכלל אני שמורידה ראש עד יעבור זעם, עד שתסתלק ממני ואהיה שוב מישהי שאני כבר לא זוכרת מי היא אבל כנראה שהיא אני. לא ברור מה הדרך הטובה להילחם או אם אפשר, צריך, להילחם, במה, ומי נלחם.. כוחות שגוררים בכוח למטה כוחות שאני גוררת בכוח למעלה. כותבת מילים שהן לא מספיק, והן יותר מדי, ולא ברור. והנה גורמת גם לאנשים אחרים, לצאת מגדרם, לעשות משהו, בשבילי, בשבילה, ההיא שבריאה או ההיא שחולה, כמו שמוציאה את עצמי מגדרי כדי לנסות להתגבר. ושניהם לפעמים קצת לשווא, וקצת שקר, כמו מבקשת מאנשים טובות ואז הולכת, מה את רוצה בעצם... אולי לא להיבלע אבל כבר לא זוכרת מה האופציה השנייה. כך אני פה היום, פה ולא פה, מתנדנדת.. אודי, הי. מה שלומך? גילת?