jacki

מה מפחיד יותר?, ה - 'א'.. או... לאבד אותה?....

על זה צריך לחשוב טוב...... כי בעצם למה רוצים שהיא תישאר לעוד כוס קפה? לעוד מנת חסה מיובשת? או לעוד מים שממלאים אותך עד 0 מקום....? ולמה רוצים שהיא תלך? תשאיר אותנו ריקים ממחשבות על אוכל או כל מה שקשור בו? שהיא תצא לנו מהראש, שלא יהיו לנו יותר כאביים נפשיים ,רצון למות, לברוח.....? אני אגיד לך על עצמי (מצטערת אם זה משעמם...) : אני רציתי אותה כ"כ, הזמנתי אותה, חיכיתי לה, ערכתי לכבודה שולחן (במילים אחרות, את הגוף שלי) הכנתי את השטח עם קצת דיאטות שיטחיות, התנתקתי מכל העולם כדי שיהיה לה מספיק מקום, היינו חברות במשך שנה וחצי, את היית נפרדת מחברה כזו? שגרמה לך להגיע למשקל כזה נמוך? .......זהו....... זה כאילו שהיא "הצילה" ת'חיים שלי מהתמודדות(לא משנה שהיא כמעט הרגה אותו), הוציאה אותו מכל מה שבן אדם רגיל חלק ממנו. אבל למה אני רוצה שהיא תישאר...? כי אני רוצה להיות במשקל נמוך..... תמיד רציתי להיות חולה, לא רציתי להיות בריאה - כי תמיד הייתי , אף פעם לא הייתי חולה באיזו מחלה, אז זה מה שרציתי, עשיתי הכל כדי למות, כדי לפגוע בצמי מבחינה נפשית, זה שתפסו אותי? זו לא אשמתי..... שימותו! אבל אני רוצה אותה חזרה, עכשיו אני שמנה(למרות שגם פעם חשבתי את זה), עכשיו שונאים אותי, נגעלים ממני, והכי חשוב, אני נגעלת מעצמי, אני לא רוצה להיפעיל ת'היגיון, לא רוצה לצאת מזה, אני רוצה שיהיה לי משהו שאני אוכל "להיתלות" בו, זה מה שכביכול החזיק אותי, גרם לי לדעת שאני "בשליטה"......... אז מה חוץ מזה? מה יצא לי מהחיים חוץ מזה? כבר כ"כ אבל כ"כ הרבה זמן שאני חייה בעולם הזה, שאין לי חיים חוץ ממנו...... איך אני אצא ממנו? כוס אמק...... כמובן שיש עוד הרבה לכתוב, ולספר, אבל בפעם אחרת...... כי כל פעם עולה לי משהו אחר, שאני יכולה לכתוב....את יודעת. אז תספרי לי את מה עולה בראשך.... למה את רוצה לצאת... ומה מפחיד אותך בזה שגורם לך נ-ו-ר-א לרצות להישאר.....? אני אוהבת אותך, ואני תמיד כאן בשבילך.... אבל ת-מ-י-ד..... אני