גמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/05/2001 | 17:09 | מאת: רחל

אני מתגעגעת.............. יש לי הרבה סיפורים. יש לי סיפור על בחורה שהיתה בחתונה של אחיה, וצפתה בהילולה ברגשות מעורבים. רוצה לשמוע? אפרופו חתונות- מה שלום הבחור הנחמד שמחפש לשוחח? הוא עוד בסביבה? ומה איתך? להתראות חמדתי.

13/05/2001 | 17:47 | מאת: אליאן

מה? לי לא מגיע לשמוע סיפורים ! נעלבתי :-( למה רגשות מעורבים ? האם זה האח הקטן שגדל ועזב את הקן... האם היה חסר מישהו ? ספרי לי גם...

13/05/2001 | 19:35 | מאת: רחל

מגיע, בטח שמגיע. והתגובה שלך להודעה שלי לגמי היא הדוגמה הטובה ביותר לרגשות מעורבים שאחות יכולה להרגיש כלפי אחיה הצעיר ממנה ב-3 שנים: מצד אחד אהבה גדולה, ורצון להתקרב ולהיות מעורבת, מצד שני קנאה, תחרות, כעסים על פגיעות מהעבר- והיו הרבה כאלו........... כמו כל אמא, גם אני חוששת מקנאה בין אחים, למרות שברור לי שאין דבר כזה. אני מנסה לדבר עם הבנות שלי על הרגשות שלהם, לתת לגיטימציה לתחושות קשות. היום לקחתי את שתיהן מהגן לסופר, והקטנה ישבה במושב הקדמי של העגלה. באוטו בדרך חזרה הגדולה אמרה לי- אמא אני כועסת מאד. בגללך אני מקנאה ב... ואני שמחתי נורא. התגובה הבריאה שלה היתה מין ציון דרך, שבכל-זאת משהו אני כנראה עושה בסדר. מה איתך, אליאן? נראה לך שתוכלי לחיות איתי ועם גמי באותה משפחה, כמו שאת חיה עם אביב, וטלי, ורוית, ועוד אנשים כאן בפורום? מה איתך, גמי? האם ההתרחקות שלך קשורה להתקרבות שלי לאליאן? וכמו שאני אומרת לבנות שלי- אני אוהבת את שתיכן המון-המון, כל אחת בדרכה המיוחדת. ואין לכן כל-כך ברירה, כי אני לא מוכנה לוותר על אף אחת מכן.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית