בבקשה עזרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/05/2001 | 16:25 | מאת: קרן

שלום, אמי חולה כרונית, ומזה חודשיים הינה סיעודית (לא ברור אם המצב ישתפר או לא). אבי איש בודד ורגזן, שכמעט ואין לו אנשים קרובים מלבד אמי (כל הילדים מחוץ לבית, ואינם בקשר טוב איתו). גם עם אמי התקשורת לא טובה, אולם היא לפחות מקשיבה לו... בחודשיים הללו הוא מטפל בה באופן צמוד וקשה למדי (היא מרותקת למיטה וצריכה עזרה בכל דבר). בכל פעם שחלה הידרדרות במצבה הוא ממש מאבד את העשתונות, וצועק ומאשים את כל העולם. אני מאוד מבינה את הכאב והפחד שלו, ורוצה לעזור לו לשחרר מתחים, אבל לא יודעת איך. הסיבה העיקרית שאני רוצה לעזור לו זה כדי להקל על אמא שלי, שהתגובות הללו מאד מקשות עליה ומדכאות אותה (בנוסף לבעיותיה שלה). אין לי כוח נפשי לעזור לו בעצמי ולהקשיב לאוסף הטרוניות שלו (והצעקות), וקשה לי להאמין שיש סיכוי שהוא ילך מרצונו לפסיכולוג. האם יש לך עצה בשבילי?

14/05/2001 | 01:13 | מאת: טלי וינברגר

קרן שלום רב, מה יקרה אם תכניסו הביתה מטפלת שתעזור בטיפול באימך? ככל הנראה יש לאימך חוק סיעוד של ביטוח לאומי (אם היא מעל גיל 60), ואם היא סיעודית דהיינו שמגיע לה שעות טיפול של מטפלת בבית (אלא אם המרתם את זה בזכות אחרת). אולי אם תפחיתו את העומס מאביך, ותרחיקו אותו ממנה מעט, ירווח לשניהם. יתרה מזו, אולי כדאי לקחת את אביך אפילו לרופא המשפחה (רצוי יותר פסיכוגריאטר) שיתאים לו תרופות שיעזרו לו להרגע. אני מאמינה שעוברת עליו תקופה קשה, ואולי אפשר היה להשתמש בתרופות הרגעה (או אחרות) שיסייעו בהסתגלות למצב החדש. בברכה, טלי פרידמן

14/05/2001 | 10:44 | מאת: קרן

טלי שלום, תודה על התגובה המהירה. יש להם כבר קצת עזרה דרך קופת חולים - כשעתיים ביום. כל הנסיונות לשכנעם לעזרה יותר מקיפה נתקלים בהתנגדות קלה מצד אמי וקשה מצד אבי - נראה לי שקשה להם להודות שקשה להם... קשה להודות באובדן העצמאות. אמי מטופלת בדיאליזה, ולכן מוכרת כנכה ע"י ביטוח לאומי. היא תהיה בת 60 ביולי. האם אז היא תהיה זכאית ליותר שעות סיעוד? באשר לאבי, קשה לי להאמין שהוא יסכים אפילו ללכת לרופא המשפחה כדי לקבל כדורים. אצלו כל נושא העזרה הנפשית שמור לאנשים חולים בנפש, והוא לא יודה שהוא צריך עזרה. קרן.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית