להרים ידיים

שנה אחת, חמישה מטפלים, נסיון אובדני אחד ועוד מאותו הדבר. כאב תהומי, עצב ממאיר, תחושה של חולה סופנית. מותר להרים ידיים? להגיד שנגמר ואי אפשר להמשיך בתוך גהנום? מותר לבקש המתת חסד? מעצמי לבקש, מותר? אפשר לוותר על קידוש החיים אחרי שכבר ניסיתי הכל, כולל אישפוזים, כדורים ועוד?

יקרה,כל כך כואב לקרוא את מה שכתבת. בבקשה ממך על תרימי ידיים. מגיעה לך לחיות חיים טובים. לא כדורים ולא חמישה מטפלים,ולא אישפוזים מרפאים את הכאב התהומי הזה אלא אהבה(!) של מטפל\ת מסור מצד אחד ורצון חזק שלך לבנות את עצמך מצד שני לאורך שנים.נכון שאהבה לא נוצרת מייד וגם לא מרגישים שום שיפור די הרבה זמן אבל עם רצון והתמדה השיפור מגיע.אני מנסה לשלוח לך מעט תקווה.יש נשים שנצחו ואם תרצי את גם יכולה.שולחת לך חיבוק ווירטואלי חזק חזק.נגעת ללבי,שמרי על עצמך.בבקשה.... אנחנו כאן איתך חלום,בחום

אני צועקת הצילו