שוב חזרתי לאותה הנקודה

אודי, שוב חזרתי לאותה הנקודה, וזה לאחר שהרפתי קצת ואיפשרתי לעצמי לחוש תלות. והאמת - זה היה נעים. הרגיש קצת כמו "להניח עליו את הראש". ועכשיו - נבהלתי. לקחתי מיליון צעדים אחורה ורע לי. המחשבות על לעזוב את הטיפול לא מרפות ואני מרגישה שלא יכולה לשתף אותו בכך. משהו בי צועק - סכנההההה. והפסיכולוג שלי, הכי מאפשר תלות. מוכן להיות איתי בכל המקומות האפלים, ובכל זאת - משהו לא עובד. אני פשוט דפוקה. פגומה. בלתי אפשרית. הזמן חולף ואין שיפור. מרגישה חלולה. רוצה למות. פשוט לא להיות. הבור השחור גדול מדי. שואב לתוכו כל דבר. נטע.