מתחילה המשך

אני מתחילה הודעה חדשה למרות שאני ממשיכה ישנה, משום שיש לי בטחון גמור ששם לא תענה לי.. (ובצדק, כמובן. כמה אפשר להמשיך שרשור?!..) כתבת שם "הגיח משהו שנראה כל כך שלם" והרגשתי שאם כשאני כותבת על כאב, ואתה רואה דבר שלם - יכול להיות שבעצם הכל בראש שלי. שאתה מבטל אותי, ולא רואה שכן היתה שם אמת. ונבהלתי... שגם פה, שגם אתה, שאין בכלל למי לספר. וכשאני מבוהלת - החשיבה הצלולה וההגיון שלי משתתקים ונראה לי שאני לא יכולה להבין כלום יותר לעולם, וחייבת שיסבירו לי בדיוק ובמפורש (או שאני מפרשת לבד בדרכי האישית והמעוותת משהו...) נ. ב. אודי, אם אתה לא רוצה שאענה, אל תסיים בשאלה בבקשה... (כפי שנוכחתי לגלות – יש לי נטיה לענות פה גם לשאלות רטוריות...)