למאי

כתבת לאודי,לכן אני פותחת עץ חדש. היו לי כמה מחשבות שהייתי רוצה לשתף אותך בהם. קראתי אותך והצטערתי מאוד שאת רוצה לנתק בפנים את הקשר שנוצר ביניכן.לנתק תמיד אפשר.שאילה,האם זה יכול לעזור לנו לבנות את עצמינו...קשר טיפולי יכול לתקן ולבנות.אכן זה תהליך ארוך וכואב מאוד אבל שווה לנסות.צורך של ילד באהבה של הורים הוא צורך קיומי.אחרי שילד נולד פיזית לאוויר העולם תפקיד ההורים לאפשר לו "להוולד" כבן אדם,כאישיות שמסוגלת למלא את תפקידה הייחודי בעולם.תפקידינו כהורים לתת לילד אישור לחיים.הרי "שלושה שותפים לאדם"-זה אחד החוקים בעולם הזה.כאשר ילד לא חש במהלך חייו שהוא רצוי,שיש לו מקום די בטוח ומכיל במשפתתו להשתייך אליו הוא גודל עם הרגשה שאין לו מקום בעולם.ואז נלחמים בנפשו שני כוחות אדירים ומנוגדים אחד לשני:מצד אחד,הוא רוצה "להוולד",לקבל אישור לחיים,להרגיש את מקומו ולמלא את תפקידו.מצד שני,הכאב בלתי נתפס על הדעת של האבדן של כל מה שהיה מגיע לו ללא שום תנאי ששורף אותו בפנים כאילו קורא לו לחזור לתחנה אחרונה שהיה לו טוב והוא היה רצוי-לאבא שבשמיים...אנחנו חווים את זה לפעמים כהרגשת חידלון,כבור שחור ללא תחתית.האובן הזה הוא מאוד מאוד מפחיד.אנחנו מרגישות שאם נכיר בו אז פשוט נמות.כי זה כמו להסתכל למקום שאתה כאילו איננו שם,שלא הרשו לך לחיות ועוד אנשים שזה היה תפקידם. ויש לנו חלק שלא רוצה למות,רוצה לחיות,רוצה לאהוב ולהרגיש אהוב,רוצה למצוא את עצמו ולמלא את תפקידו בעולם.לכן בטיפול אנחנו כל כך כמהים לאהבה ומרגישים שבלעדיה אין לנו חיים.אכן אהבה בטיפול היא לעניות דעתי זו שנותנת לנו "אישור לחיים" וממלאה עם הזמן את הבור.הבור מתמלא ב"אני" שלי.לעט לעט אנחנו עולות בספירלה של הנפש ומרשות לעצמינו,ל"אני" שלנו לחיות.התלות באהבה של מטפל היא קשה ומפחידה כי בהרגשה שלנו אם הוא לא מכיל איזה חלק אז לחלק הזה אין אישור חיים.מפחיד ככה לסמוך על מישהו ולהרגיש שהחיים שלך תלוים בו.תאמיני לי עם הזמן אם עובדים נכון התלות מתמתנת ונחוות יותר כקשר חשוב ויקר לך חייך שיש לו השפעה רצינית על נפשך.לי עזרה לשרוד עובדה שבאמת המטפלת היא לא זו שמחליטה האם אני ראויה לנשום את אוויר העולם או לא(!) אלא מי ששלח אותי לעולמו וקבע שאני נחוצה בו ואיש חוץ ממני לא ימלא את תפקידי!אחנחנו כהורים לא מחליטים בכלל האם לילד שלנו מגיע את חלקו בעולם!בן אדם נולד עם מקום!גם כשהרגשתי שאין לי מקום בעולם וכוח עצום קרא לי לגמור את כל הסבל הזה אמרתי לעצמי שאני ראיה לחיים ולאהבה רק יש חלקים שלא נותנים לי להרגיש את מקומי ולהרגיש טוב יותר עם עצמי.אז אני עבדתי עם החלקים האלה ועובדת עד היום הזה.נדמה לי שכאשר החלטתי שמגיע לי לחיות ולהיות אהובה שמתי פקק ותחתית הבור הזה ומליתי אותו.האהבה של המטפלת שלי אלי,הגב שהיא נתנה לי,החום וחמלה,המחמאות שלה,דאגה,נחישות שלה,ההכלה לימדו אותי לתת לעצמי אישור חיים ולהסתכל לכוח הזה שלא רוצה אותי ישר בעניים.אני תמיד אומרת לו:"תקפוץ פעמיים,אתה לא מחליט עלי(((-:" יש דרך להעביר סמכות מהורים המופנמים ש"אומרים" לך שאין לך מקום בעולם ועוד כל מיני דברים אחרים...לטיפול שהוא מאפשר לך להבנות ולהיות את.לא שווה לנו להרשות לעצמינו לפול לידי הכוח ההרסני הזה.שווה ללמוד ולהשקיע לסמוך על המטפל ועל הטיפול,לקחת את הילדה הקטנה אליו ולתת אישור לחיות ולהיות אהובה.גם כשקורה משהו בטיפול ואנחנו נופלות לתוך הבור יש עדיין אופציה להגיד לכוח הזה שיסתום כי באמת מי שקבע שנוולד קבע שאנחנו ראויות לחום,אהבה,קבלה ובטחון ללא שום תנאי!יש עדיין אופציה לחפש ולסמוך על אנשים שאוהבים אותנו ולהזכיר לעצמינו שאנחנו טובים וראוים.לאט לאט יותר סומכים על המטפל ויש לנו יותר כוחות מול החלקים ההורסים,הבור מתמלא וגם כאשר נופלים מרגישים שנופלים כמה מדרגות ולא לתוך תהום. אם מתאים לך לשמוע עצה,עצה שלי,תפסיקי להלחם בצורך שלך בה ותזרמי עם הכאב לקרת עצמך.אכן לפעמים מרגישים ששוחים בים של דם,בולעים אותו ומקיאים החוצה אחוזי אימה ופחד כאשר כאב חד ושטרף מנתק אותנו מחושים אבל מה רק לא עושים בשביל לחיות?..זה דומה מאוד ללידה,גם תינוק נולד עם דם ומים בכאב וזעזוע וזקוק אחרי זה למקלחת ושמיכה חמה...כאשר הוא הוא בדרך כוח החיות אז דוחף אותו החוצה ואין לו הרבה בחירה אלה להתקדם לכיוון האוויר.(אוף,בא לי עוד אחד((-:)נדמה לי כאשר נכנסים לתהליך וזורמים עם כוח החיים הוא דוחף אותנו לכיוון האוויר... סליחה אם יצאה הרבה...הכאב שלך נגע ללבי.קראתי אותך הרבה השנה וכאב לי שאת עוברת 7מדורי גהנום בפתח... שלך,חלום

היי חלום, ממש תודה על מה שרשמת לי! זה ממש עשה לי כיף.. אני מקווה שבאמת התלות תתמתן בהמשך הדרך.. זה נכון שאני הרבה פעמים סובלת בגלל התלות אבל זה בא בגלים ולא כל הזמן מוצפת ברגשות האלו.. ולמרות הקושי אני לא מרגישה שאני עוברת מדורי גיהנום... בכל מקרה תודה רבה לך מתוקה על התשומת לב והעזרה!! מאי