הפרעה סכיזואפקטיבית לדר' פלד

דר' שלום! עד שאובחנה אצל אחי הפרעה זו הייתי האבא הכי מאושר והמלא התפעלות מבנו בן ה3 . לאחר האבחנה אצל אחי נתהפך העולם. לאחר קריאה מרובה ברשת בנושא אני נכנסתי לחרדה איומה כלפי הבן החמוד שלי. כל דבר שהוא עושה, כל דבר שקורה לו, כל תגובה שלו כלפי כל דבר מייד נכנסת למסד נתונים אצלי בראש ואני מחפש סימפטומים של מחלות. כאשר אחי אובחן נולד לי עוד בן. החרדה הוכפלה. שאלות אלייך: האם זה תורשתי? מה הסיכוי באחוזים שבני יחטוף זאת? למה אני לוקח את זה קשה כלכך ומה לעשות נגד זה? הבתחלה הרופאים ברוב "התחשבותם" טענו שיש לו (לאחי) סכיזופרניה. מה "הפחות גרוע"- סכיזופרניה או סכיזואפקטיביות? יכול להיות שזו סכיזופרניה אבל הרופאים שינו את האבחנה כדי להרגיע את המשפחה? מה המושג "זריקת זרועות" אומר?arm flapping מה זה "עמידה בלתי פטורה"?posturing מה זה "תנועת עיניים אב נורמלית"?abnormal eye movenment יש סיכוי שאחי יצא מזה? יש לו את הסוג הדכאוני האם סימפטומים אצל בני: -התעוררות בלילה בבהלה -התעקשות לישון איתנו במיטה -התעקשות לאכול אוכל מסויים בלבד ולא לנסות שופ דבר חדש -בהלה מנביחות כלבים ופחדים בלתי מוסברים אחרים -עדינות למילים -אהבת יתר לראות בעלי חיים -"אני מפחד" ביטוי שהוא משתמש לעתים -לא אוהב להכניס ידיים לצבע אני אוהב אותו כל כך ואני מרגיש שמה שקרה לאחי שינה אותי כל כך עד שאני מרגיש שהדאגות האלו פוגעות ביחסי עם הבן. לדוגמא כאשר בני מתעורר בלילה כי חלם חלום אני רואה בזה הפרעה ובלי שאני ארצה אני בלתי סבלני כלפיו באותו הרגע והוא רק בן 3.5 אני מודה לך על התשובה

שלום רב מתוך השאלות שלך והדאגות לבינך ברור לי שאתה במצב של מתח רב וחרדה. החרדה קשורה לאבחון של המחלה אצל אחיך. החרדה גורמת לך לדאגה מופרזת מאד. אתה מתקשה להפריד בין החרדות שלך לבין תופעות התפתחותיות נורמליות ורגילות אצל בנך. הסיכון שבנך יסבול מהמחלה בגלל תורשה הוא נמוך מאד, הבעיה שלו כיום הוא אתה והחרדות שלך. אתה חייב ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את מקורות החרדה שלך. טיפול יעזור לך להפריד בין החרדות שלך לבין ההתפתחות הנורמלית של בנך. מובן שהדברים שאתה מתאר לגבי בנך הם נורמאלים לחלוטין ואינם קשורים לשום בעיה נפשית. הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלת נפש. סוג של סכיזופרניה שהמוקד שלה הוא הפרעות במצב רוח. ישנם גורמים תורשתים במחלה. התורשה אינה בהכרח ישירה. המידה בה התורשה תשפיע קשורה לכמה יש חולים במשפחה, (כמה התורשה כבידה). החשוב ביותר - תלך לטיפול פסיכולוגי בשיחות שיעזרו לך להירגע מהחרדות כדי שתוכל לגדל את ילדיך בשקט בלי להזיק להם בדאגה המוגזמת שלך. בברכה, אמיר

א) תודה על התשובות ב) לאחר מה שקרה עם אחי ולאחר קריאה מרובה באינטרנט על הנושא של הפרעות ולאחר שעשיתי אחד ועוד אחד התחלתי לקשור בין מה שקרה לאחי לבין הגנטיקה ולבין מה שאני חושב שקורה לי. בתקופה אחרונה שמתי לב לתופעות מסויימות שקרו לי וברצוני לשאול אם יש קשר בין הדברים: 1) אני בוודאות גיליתי שיש לי בעיה של להבין נושא מורכב וחדש כאשר מסבירים אותו בהרצאה פרונטלית. אני גם לפעמים תופס את עצמי לא מקשיב (כאשר זה נמשך יותר מכמה דקות). ברצוני לציין שאני בוגר בהצטיינות של מסלול אקדמי לא קל באוניברסיטה (את רוב הלימודים עשיתי בעיקר בבית מול החומר המצולם לא היתה לי סבלנות לשבת בהרצאות). בזמנו חשבתי שפשוט הקצב היה איטי מידי לטעמי (עכשיו אני חושב אוליי זה בגלל הפרעה?! ADD,ADHD סכיזואפקטיביות או משהו אחר). 2) אני חושד שיש לי מה שנקרא חשיבה מבולבלת, רעיונות שאני רוצה להביע בד"כ אני לא מצליח בלהעביר את המסר. 3) יש לי בעית דיבור אני מה שנקרא "בולע מילים" או חלקי מילים. כמו כן קשה לי להקריא מתוך הכתוב כאשר אני עושה זאת בכל רם. כשהייתי קטן הבעיה היתה חריפה יותר עד שפחדתי להקריא בכיתה למרות שידעתי שלקרוא אני יודע. כיום המצב הוא שהפחד נשאר אבל אני מתגבר עליו וקורא. 4) אני תפסתי את עצמי מתקשה להתרכז כאשר אני קורא חומר חדש. אני צריך לקרוא שוב ושוב על מנת להבין את הכתוב. 5) אני תופס את עצמי שוכח דברים. לדוגמא כאשר מבקשים ממני למסור (מילולית) משהו למישהו. שוכח לעשות משימות קטנות כמו לקנות דבר מה שביקשו. אחותי אומרת שאני בעל שמיעה סלקטיבית, דברים שלא מעניינים אותי אני לא זוכר. 6) יש לי פחד קהל, וכאשר עלי לדבר מולו יש מקרים שפשוט המילים נתקעות בפי (לא גימגום). למה זה? במקרים כאלו בד"כ כאשר קהל זר מולי, יש לי מה שאני תיארתי כחשיבה מבולבלת. אני שואל אותכם: האם אלו לא סימנים של "סימפטומים שליליים" של הפרעות סכיזו למינהם? מהי מוטוריקה עדינה? לבני בן 3 יש בעיה (לדברי רופאה) מה זה אומר? למה זה עשוי לרמוז? אין לי שום סימפטומים חיוביים לשמחתי (עדיין)? גיליתי שלהביע את עצמי בכתב אני הרבה יותר טוב מאשר בעל פה, למה יש את הפער הזה? אני בן 34 וקראתי שזה גיל שבו בד"כ לא מפתחים סכיזו למיהם האם יש דרגות ביניים? אשמח אם תוכלו להתיחס לשאלות באופן מפורש ולא כללית. אמרו לי שאני קורא יותר מידי חומר באינטרנט. אז מה? הסימפטומים האלו היו לפני האינטרנט. אודה לכם על מאמץ נוסף בלענות למכתבי, תודה

אף אחד עוד לא הוכיך שהפרעה פסיכיאטרית כל שהיא היא תורשתית - העובדה שיש מי-שהוא במשפחה עם תיסמונת סכיזואפקטיבית יכל להעלות במעת בילבד את השכיחות ביחס לאוכלוסיה הרגילה - זה זניח מבחינה סטטיסטית לגביך כל רשימת התופעות שתארתה אחת לאחת לגבי בנך נופלת היטב בגדר הנורמה - הוא נורמאלי לגמרי וכך אתה צריך להתנהג כלפיו. תגובתך טיבעית ומובנת - תיסמונות נפשיות הן מפחידות יותר ממה שהם בד"כ -תיסמונת סכיזואפקטיבית היא תיסמונת טובה יותר מסכיזופרניה - האיבחון הוא לא תמיד מדוייק ותיתכן דרגת שיפור טובה במיקרים אלו אם הפחד שלך הופך אותך לדאגן באופן שעלול להשפיע על יחסך לבנך כדעי להתיעץ ולקבל הדרכה בשיחות כפי שהמליץ הפסיכולוג flupping posturing וכו.. הם שמות תאוריים לתצפיות שך תנועות מוטוריות - מדוע אתה נתפס לשמות אלו? נראה לי כעט שאתה מפחד יותר ממה שיש לפחד - בנך יהיה בסדר הסטטיסטיקה לגביו היא מיזערית - תרגיש טוב ותעדכן אותי אשמח לענות לעוד שאלות ד"ר פלד