מה יהיה....???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה הולך ומחריף, וככל שהוא מבאס יותר, אני נחסמת יותר,ולא מצליחה להגיד כלום!לא עולה.לא יוצא.לא מצליח.מרגישה כעוסה ומובכת ופגועה.ולא מצליחה לדבר על הרגשות שלי..., על זה למשל ששוב כנראה נוסע,(ואני גם מקנאה),ושוב עידכן בחטף על ביטול בהמשך החג של פגישה אחת ושלא יהיה ,כדי לשנות יום,וגם לא טרח לתת לזה יותר מקום. ולא מצליחה לנהל על זה ב"נופת צופים" שיח מתוקשר של רגשות ומה זה מעורר וכו וכו...,זה רק מבזה יותר, מכעיס יותר,מביך יותר,ובייחוד שתכלס בשטח הוא בחר שוב לא להיות.ובעיקר לא טרח להתייחס לזה, ועוד לאור כל מה שכבר יודע ומכיר והיה סביב זה בעבר המאד לא רחוק,וגם כתבתי לו על כל זה אחרי הפגישה. אז...אני לא מבינה איך אני אמורה להצליח לדבר על הכל??ולא להחסם? כשגם לו יש חלק בכל זה שלא מתייחס?וזה גם משפיע. אבל אני פשוט לא מצליחה כנראה להתרגל לקונספט הזה.ולתפקידים השונים שכנראה מייצרים מצבים כאלה. ?? או שזה עניין של אופן טיפול או טיפוס המטפל?? או להגיד שקשה לי עם הזמן המועט(למרות שזה נאמר כבר וידוע), ואז מה? עכשיו להתייחס לרגשות לתסכול לכעס ??לדבר אותם? לא מסוגלת. זה קשה וזה חוסם!כשזה המצב!ושהכל ככ חלקי ומוגבל איתו. ובמקסימום ורק בדיעבד ואחרי,עולים בי יותר דברים ותחושות שיכולה כבר רק לכתוב אותם..., וככה זה חוזר חלילה. ואני פוחדת שכרגע, הגענו למצב מאד בעייתי.ולא אצליח להשתחרר מהחסימה מולו.עם כל הרגשות הטעונים.כשיש כמובן עוד לא מעט. והנסיון להבין מה מתאים לקשר כזה, מה לא, מה אפשרי , מה לא, מה מקצועי מה אישי, וגם מצידו. נדרש כביכול מאמץ משותף של יחד, אבל מה "שקובע" זו תכלס ההתנהלות שלי, ולא שלו. ומתייחסים רק למה שאני מרגישה מול זה. וזה חוסם אותי ואחכ גם מתנצלת אם פוגעת בו.ואם כל הסגנון שלי. אז למה להתנצל?ולמה שיהיה אכפת לי מה הוא חושב(כמו שהוא טוען...), באמת אולי מה שמתאים זה להתנהג איך שבא לי וזהו. זה הרי טיפול, לא קשר אישי. אני באמת כבר מבולבלת מכל המסרים השונים. אז מה עושים? אם לא מתאפשר לדבר בפגישה? ומנגד מרגישה שעומדת להתפוצץץץץ והוא לא מבין ויודע אותי. מבפנים. (למרות שהרבה דברים ברור לי שכבר יודע..., ומבין, גם כמטפל.., אבל בוחר משומה מה שבוחר...) ופוחדת שכבר לא יוכל לשאת את זה. וירגיש שזה לא מתקדם. ואני אשאר לבד לגמרי. וגם את זה כבר כתבתי לו. כל הדבר הזה מעיק ומתסכל ככ ביחוד שמאד תקועה ועושה כביכול רושם שלא רוצה את עזרתו. השאלה אם יודע איך לעזור לי??? כשגם הוא חלק מכל "היחד" הזה..., והאי רצון כביכול קשור בהכל. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
הי ליליפוט, נראה לך שהוא לא מרגיש את זה? ממה שאני מתרשם (וגם כתבתי לך מלא פעמים) - זה הטיפול שלכם, והוא בוודאי קולט את החסימות שלך ואת זה שאת מביאה הכל מבחוץ, אבל לא בפנים, במפגש. "אוף" - נכון. אבל זה "אוף" לא מדובר אלא "מיתנוהג". אודי