כתבתי היום הרבה...

אודי, עוד יומיים ראש השנה, ואנ'לא מרגישה אווירה של חג. זה יהיה עוד יום עוד שעה כמו עכשיו בשבילי, רק שכל מיני דברים יהיו סגורים. אולי, לו הייתי יכולה או מרגישה רוצה הייתי עורכת משהו אצלי, אבל אין לי כוח. אז שוב לבד. כמו הרבה חגים קודמים. ובאמת לא בא לי חג, או הזמנות מאולצות מלאכותיות. כנראה שהקטע הזה עם אמא שלי, או האמא הפנימית שבי, מכלה אותי. נתפסת עלייך קצת לפני פרידה, סוריקטה