עונת הנדידה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בימים האחרונים בכל בוקר כמו כל פעם באותה תקופה בשנה מתעופפים שרקרקים בשמים, אני שומעת את השריקות הרכות שלהם ויודעת שהם כל כך יפים, אם כי קשה לראות את זה כשהם מעופפים בווירטואוזיות נוסקים וצוללים (שיכורים מהאוויר הצלול של סוף אלול, איזה חרוז טפשי...). הם נחשבים מזיקים לחקלאות משום שהם אוכלים דבורים. הכוורנים שונאים אותם משום שהם פוגעים בייצור הדבש . ומה זה קשור אלי? זה לגמרי לא קשור. אני לא קשורה לשום דבר. (שברתי הבוקר את האצבע הקטנה בכף רגלי השמאלית שהשמינה מאוד והשחירה אני בקושי זזה, הבת שלי לא הלכה לבית ספר כי הסתכסכה עם עם כמה ילדים ונהיה מזה סיפור ממש לא נעים. אין לי כוח לעוד שנה נראה לי שאני חיה על זמן שאול). בהזדמנות הזאת אני רוצה לבקש ממך סליחה, אני מרגישה שאני מנצלת את טוב לבך ולא נותנת לך שום דבר בתמורה. וגם לאחל לך ולכולם שנה טובה.
הי שביר.. אוי, כדאי שתטפלי בעצמך וגם בביתך, עצוב לשמוע... ילדים לפעמים לא ערים לכך שהם כל כך פוגעים, כדאי לנסות לפתור את הבעיה ולא לברוח ממנה לא? חבל שתישאר בבית. וטפלי ברגל חבל שיחמיר... שתהיה לך שנה טובה מקווה שהכל יסתדר לטובה. מיכל
שתהיה גם לך שנה טובה מיכל יקרה.
שביר הי, ההודעה שלך נגעה עמוק בלבי.. קראתי והתרגשתי.. ממש יכולתי לראות ולשמוע את השרקרקים שתיארת.. קראתי והרגשתי התרגשות בלב שמהולה בהמון המון עצב ..כאב עמוק עמוק. שביר, רוצה לאחל לך טוב. במבי.
מאחלת לך שהדברים יסתדרו ויתבהרו, ובריאות לך ולמשפחה.