שיחרור אל מול הסחפות...

פוחדת גם להקשר אליו יותר, וזה גם מעכב את היכולת לשחרר. כי אם אקשר,נתקרב, ארגיש ...,מה שכבר קצת מרגישה ,יותר ויותר, ארצה גם יותר,וזה מפחיד .בטח בהקשר הזה ובכל הנתונים הקיימים. והבלתי נסבלות הזו, להכיל אתזה, מקשה והמועקה גדולה אז צריכה לשמור על עצמי איכשהו,חלילה כדי גם לא להשבר ולהרגיש הרבה יותר כואב בלב. אז איך לעזאזל מצליחים בזה..? לשחרר לאפשר אבל גם לא להסחף לאשליות שרק מבלבלות, כשבנוסף זה גם מביך אותי נורא המקום הזה שלי מולו ובטח מול עצמי, ואל מול חיי החסרים ככ. כואב! וקשה לי לדבר חופשי על כל זה.כשבעצמי לא ממש מבינה מה זה.