לצאת מהלבד...

ואיך ניתן לצאת מהלבד לתוך היחד, אם גם הוא מייצר ככ הרבה כעסים,קושי,אכזבה,כמיהה,תסכול,אכזבה, וכו וכו...שרק מעצים תלבד. וכבר מקשה גם על הדיבור,שלעיתים נראה כמו חסר שחר. כולל האי ידיעה מה נעשה מתוך התפקיד ,מה המניעים, מה אמיתי, מה מגמתי..וכו. ועד כמה גם זה ישרוד(ולאור חוויות עבר),ומה תפקידי ביחד הזה אם אני "הילדה הקטנה" והוא ההורה?? דבר שגם מקשה מאד על כל ההרגשה הכלית.ויוצר בילבול ואי בהירות.