הי אודי וכולם

מצטערת שאני לא מגיבה לאחרים. קשה לי, לא חשבתי שזה יהיה כך. אני מסוגלת כל רגע להתחיל לבכות. אתמול דיברתי עם המטפלת אחרי שני ימים ממש קשים שהיו לי. היום היה קצת יותר טוב. מאוד קשה לי. אני חושבת שאם הייתי יודעת שככה יהיה לא הייתי נוסעת. מקווה שאולי בסוף התקופה אוכל לומר שזה כן היה שווה. אני חושבת אולי לחזור, אולי אמרתי את זה כבר. לא יודעת. לא מרגישה מספיק בנוח. לא מרגישה שאני יכולה להיות מי שאני. עכשיו אמרהי להן שילכו ואני נמצאת במקום אחר שכאן מרגישה בנוח. מתגעגעת למיטה שלי ולחיים שלי. מוזר לי להגיד את זה, כי גם ביומיום קשה לי אז אולי אני מבולבלת ולא יודעת כל כך מה אני רוצה ומה טוב לי או לא.

שאינך מאפשרת לעצמך להשתחרר ולהנות.... הלוואי שתצליחי....הלוואי שגם אני :( אצליח במשהו....מצטערת שמשביתה שמחות...אבל מבינה כמה קשה לשחרר...