אם מטופל לא מסוגל להגביל את עצמו רק לתוך הפגישות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בלי לשלוח סמסים בין לבין, מה זה אומר? למה יש מטפלים שמאפשרים וכאלה שמחמירים ולא מוכנים? והאם במהלך טיפול אחד יתכן שינוי בעמדה של המטפל כלפי עניין הזה- בהתחלה יותר גמיש ומאפשר תקשורת בין הפגישות ואח"כ מצפה מהמטופל להגביל את עצמו רק לפגישות עצמן- יש מגמה כזאת של שינוי בטיפול?
לקריאה נוספת והעמקה
הי מימה, יש כל מיני דרכים להסתכל על זה וכל מיני דרכים להתמודד עם זה בטיפול. אחת הדרכים זה לראות בזה נסיגה לשלב של תלות מוחלטת נטולת גבולות (כמו ברחם), או לפחות משאלה לכך. לא כולם מסכימים לנחיצותה של רגרסיה, זה תלוי בגישה. בכל מקרה, זה מצריך (אם "הולכים" על זה) מסגרת "מיוחדת" כמו מפגש יומיומי (שמקפידים בו על השעות והמסגרת, אבל הוא תכוף ביותר) או מסגרת מוסדית-אשפוזית. אודי