..תלות והזדקקות..

ומה זה הקטע הזה בטיפול, שהמטפל מתעכב מדגיש ומעודד לתלות הזדקקות ובקשת עזרה, ודווקא (גם מתוך כל מה שקוראת פה) אצל בנות(כולל אותי כמובן)שגם ככה תלותיות. לא ככ מבינה את הדבר הזה, ולמה זה טוב?? למה שארצה להעמיק את התלות הזו? להיפ]ך. רוצה לבסס את העצמאות. ולא להיות תלוייה. ובייחוד שנפגעת יותר כשתלוייה ונזקקת. אז למה זה טוב? ולמה גם.., שארגיש לגמרי בטוחה בלסמוך, בלהכנס עמוק יותר, לפתוח דברים, יחסים , עבר וכו אם כשהוא לא פה, ואולי אם אזדקק אין לי איך לפנות אליו. וגם אם אמרתי "לא" כשהציע בפעם ההיא לתת לי כתובת מייל.הוא אחכ לא נתן ולא הציע שוב(ואני בטוחה גם שלא הייתי משתמשת. אבל בשביל ההרגשה שלי.). ואז אחכ בפגישה...,הוא ידבר (מדבר) איתי על החשש להשבר וליפול.?? ושבגלל זה נמנעת. למה שלא יהיה חשש?? כשזה המצב?ושככה גם הוא פועל? וגם אם יש עוד דברים אצלו ואיתו ובייננו,חיוביים, וזה לא צובע את הכל, זה עדיין ישנו. ומשפיע. ומעורר לא מעט (כפי ששמת לב...) ועכשיו...כל הפגישות נדבר על זה שלא נתן??על איך זה מרגיש? או מנגד אשתוק אהיה חסומה עצורה ומרגישה עוד יותר מטומטמת וקטנה? או שאשים בצד ונמשיך הלאה..., כמו שכבר היה בעבר? וזה יעבור...עד...הפעם הבאה. וחוזר חלילה. אני לא מצליחה להבין! לא מצליחה! ומה חלקי? מה חלקו? איפה אני מחבלת? ומה באמת קורה פה?

היי ברוכית, בראייה שלי יש בין אנשים כל מיני ערוצי תקשורת. אני אוהבת את זה, זה נעים שדברים עוברים גם בטון, במבט, בתחושה. ובכלל נעים כשמבינים אותך דרכם. אבל יש משהו מסוכן בלהתבסס עליהם יותר מידי, לכל הכיוונים. כי אי אפשר תמיד לנחש ובמערכות יחסים שהן לא מטפל-מטופל (אולי גם שם, לא יודעת...) הדרישה הזו יכולה לעצבן ממש, אותי לפחות. כמה שהיא בעצם גם טבעית. אולי אסייג ואומר שזו שאלה של משקל וחשיבות שמייחסים להבנה. מכירה את האנשים שאת מרגישה מולם "אבל אם פשוט היית אומר לא הייתה לי בעיה!"? אולי אני גם רגישה לזה במיוחד אישית. תחשבי למשל על הדוגמה עם המייל - אמרת לא והוא שמע לא. במקרה הזה התכוונת בפנים "כן", אבל אם באמת היית מתכוונת ללא והוא היה שומע כן, זה היה עלול להיות די נוראי. וגם הדברים שאת כותבת כאן ונורא ברורים לך, הם בערוץ הזה שיכול להיות שהוא לא יכול לקרוא כמו שצריך כרגע. ואז אם לא תגידי לו הוא לא יבין, תרגישי לא מובנת ומתוסכלת אז תפסיקי להגיד דברים והוא ימשיך לא להבין וכן הלאה... אולי העניין כאן בעצם הוא שעצוב לוותר על הרצון להבנה המוחלטת הזו, במיוחד אם זו חוויה שחסרה מאי אז כיצור שחייב אותה... ואז היעדר ההבנה משתחזר. פלאי הפסיכולוגיה? מקווה שתצליחו לעזור לך להרגיש מובנת, איפשהו על הציר הזה של ישיר-נסתר. נעמה.