להיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
פתאום נורא דחוף לי להנכיח את עצמי, להיות. מנותקת מאד לאחרונה, גם מהחברה וגם מעצמי. הולכת ומתרוקנת. אבל עכשיו לפתע חייבת דחוף להיות, ולא לבד... אפשר? להיות לידך קצת? לא מידי קרוב, אני לא אפריע, מבטיחה. רק רוצה להיות קצת פחות שקופה לרגע.. בבקשה...
אל תאמין. הכל שקר. בסופו של דבר, (וגם בתחילתו כמובן) זאת אני שבוחרת להתרחק ולהתנתק. בדידות זאת תוצאה טבעית של הבחירות שלי ולא מגיע לי להתקרב כשלרגעים מרגישה מידי לבד.
אז מה אם זו בחירה שלך? למה זה אומר שלא מגיע לך? ויותר מכך- אולי להפך - דווקא אם זו בחירה שלך, את יכולה גם לבחור להתקרב? מה את אומרת? הרגיש לי עכשיו בול מה שאודי כתב לי למטה, שאני משגעת אותו, עושה לו "לך" ו"בוא"... עדיין לא ממש הבנתי את זה אבל אני מנסה להבין... מוזמנת לעזור לי רק אם בא לך..
היי עפרה, כשקראתי חשבתי גם את הדברים שגילת הנפלאה כתבה לך כאן. וגם שאני לא מרגישה שזה שקר. זה כנראה קול קטנטן וחלוש, ששעה אחרי שנשמע כל מנגנוני הבקרה, שהוא חמק מתשומת ליבם, עובדים במלוא המרץ להשתיק. אבל הוא גם קול שלך, לעיתים, זה שרוצה קירבה. מגיע לו שיקשיבו גם לו. נעמה.