טלי ועוד משהו...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/05/2001 | 10:38 | מאת: Angel

כולם אומרים שלפעמים אני מדברת כאילו כולם רוצים להרע לי...כאילו העולם נגדי גם את הסכמת עם זה אם אני לא טועה.... חשבתי על זה קצת,אולי יש בזה משהו... אני מקווה שאת לפחות מבינה וסולחת זה לא בכוונה... זה פשוט מתוך הניסיון הפרטי שלי עם האנשים שאמורים היו להיות הקרובים אליי ביותר ומסרבים לקרוא אותות מצוקה מאוד מאוד גלויים. אני יודעת שקשה לי לקבל עזרה ,גם כשהיא אמיתית ובאה מתוך הלב.. וראי כהוכחה את מספר ההודעות שאני משגרת בזו אחר זו וכותבת "טלי,למה עשית לי את זה?" עד עכשיו קשה לי להשלים עם המעשה שעשית...

12/05/2001 | 12:19 | מאת: טלי וינברגר

אנג'ל, כמו שכתבתי לך, אני מתייחסת אלייך ברצינות. כשאת משאירה לי הודעה בטלפון ש"הלילה את הולכת להרוג את עצמך", אני לא יכלתי לשבת בצד, ולתת לאפשרות של אולי זו סתם קריאה לעזרה להיות קיימת. את יודעת שזו מניפולציה, קריאה לעזרה, אותות מצוקה, או איך שלא תקראי לזה, אבל זה לא משנה. זה היה מספיק רע כדי שיתרחש כל מה שקרה אחרי זה. וכמו שהבנת באותו לילה, גם אנשים נוספים חושבים שתסרבי לכל עזרה שתקבלי. אז תחשבי מה את רוצה לעשות עם זה... ואגב, אני מבינה שחזרת להורייך (אם את באינטרנט...), איך זה לחזור? שתיהיה לך שבת שקטה. טלי פרידמן

12/05/2001 | 12:23 | מאת: Angel

מגעיל... את פה עוד קצת? אני אספר..

12/05/2001 | 12:28 | מאת: Angel

לצערי טלי,היה בזה ,בקריאה הזו, משהו קטן מן האמת... אבל מדובר באמת שנולדה מתוך אותו רגע.. ולא באמת הכוללנית של חיי... אני מרגישה לעיתים את תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה בצורה פיזית , תוצר של הילדה הקטנה שחיה בתוכי. ובעקר עתה,מאותו יום רביעי בבוקר(כולל),לא יצא לי אמנם ממש לאכול...אבל גם לא להקיא...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית