חרדה

אודי, אני חרדה. חרדה לחיילים שלנו, חרדה לתושבים שבעוטף עזה, חרדה לבן שלי וחרדה למטפל שלי. מפחדת שיקרה לו משהו. אני מפתחת בו תלות. הנה, זה קורה. הפחד הגדול שלי מתממש. אני רוצה "לשקוע" בזה ולהתמסר, והוא מאפשר. נוכח בחיים שלי באופן יציב. אודי, זה בסדר? זה יהיה בסדר להניח את הראש בלי לדאוג... מנסה להיות ילדה גדולה, ולא מצליחה. אבל מה יהיה אח"כ? מה יהיה אם הוא יפגע בי? אם יקרה לו משהו? רואה בצורך הזה משהו שלילי. זה בדרך כלל השלב בו אני עושה משהו והורסת. בד"כ פוגעת בעצמי. אודי, תרגיע. תדייק. זקוקה לזה מאוד. נטע.