life is but a dream

שלום אודי, אני לא רוצה להתבכיין ועוד בזמנים כאלו ובכל זאת...בזמן האחרון זה שוב קורה בלי לשים לב אני עוברת למציאות דמיונית, למן חלום חצי עלילתי בהקיץ , אני בתור "אני" לא נמצאת באותה מציאות/יות, וזה נוח לי מאוד לא להיות. אחרי כמה זמן אני פתאום שמה לב למה שאני עושה ומפסיקה ונוזפת בעצמי. מחמת הבושה, אני לא יכולה לדבר בכלל על המצבים האינפנטיליים הללו כי אני לא רוצה שיחשבו שאני משוגעת, אפילו אם אני קצת משוגעת נעלמת וחוזרת, הבעייה היא שיש פעמים שאני נעלמת ואז כאילו יש מישהו אחר במקומי או יותר נכון "חלקים מנותקים של העצמי המפורק" . מישהו פחדן רכרוכי וטיפש פרייר נוראי...או מישהו אכזרי ומתעלל...בקיצור מישהו שנוא ... אחרי כמה זמן , אחרי שמאוחר מידיי בד"כ אני חוזרת ומוצאת את עצמי מסובכת, שוב מסובכת לפעמים אפילו לא זוכרת איך , ואז מגיע הלחץ הנוראי ונסיונות לשחזר מה היה שם ולנסות לתקן את הנזקים או לעזוב את זה ולנדור כל מיני נדרים שמהר מאוד מופרים, אני מכלה את לילותי בהתייסרויות ולא מבינה איפה הייתי ואיך יכולתי...ושונאת את עצמי בצדק רב ורוצה למות. נדמה לי שבצורה הזאת גם קלקלתי את הקשר עם הפסיכולוג ואין כל כך דרך חזרה, זה לא שעשיתי משהו נוראי אבל קצת התעללתי בו, ביטלתי אותו דיברתי הרבה מאוד שטויות...איכשהו הוא הפך זר ומרוחק. אני מצטערת שאני כותבת לכאן כי למעשה אין לי שום זכות להתלונן הכל בסדר וחיי טובים, בתחושה הפנימית לא כל כך מגיע לי, לא התאמצתי לא תכננתי שום דבר, למעשה אולי לא עשיתי כלום, הכל נעשה בהיסח דעת כאילו מישהו מסדר בשבילי את העניינים, אם אני בכל זאת מתכננת או מתאמצת זה תמיד לא מצליח...זה קצת מדאיג כי אין לי שום שליטה, ובכל זאת ...ואולי למען האיזון צריך לומר גם שפעם רוב הזמן לא הייתי, והכל היה הרבה יותר מבולגן ומעורבב ...אם כי אפשר לחיות גם ככה אפשר לעבוד על כולם כל הזמן חוץ מאשר על עצמי, על עצמי אפשר רק מידי פעם לא כל הזמן (-:. נקווה שיבואו ימים רגועים, שיהיה קצת שלום בתוכנו ז"א שתהיה הסכמה וקצת פחות שינאה עצמית כי שלום עם שכנינו לא יהיה בזמן הקרוב , אלא אם כן יקרה נס והערבים יספרו לעצמם סיפור אחר ויפסיקו להתקרבן ולהתבכיין. אפשר לחיות טוב גם בלי שלום. ולסיום שיר בתקווה שנוכל פעם להעיז ולומר שלום... https://www.youtube.com/watch?v=lAmQ17x4bfQ

אם הייתי יכולה הייתי מוחקת את ההודעה הקצת הזויה הזו (היא כבר לא רלוונטית). אני יודעת שאתה לא מוחק הודעות ובכל זאת אולי רק הפעם הזאת ? משום שזה גורם לי לאי נעימות ממש גדולה?.

למה למחוק??? דוקא מאוד רלוונטי מה שכתבת, במיוחד הסייפא של דברייך, מסכימה איתך שזה הזמן לחשבון נפש ובדק בית ביחסים שלנו עם עצמנו, ואולי היינו צריכים את אותה הדחיפה שהצד השני מספק.. שיהיה שקט-הלואי!!

אהבתי את התגובה.