עוד שאלות.

היי אודי, לא כתבת לי "ששיש יתרונות בטיפול עם גבר, כי דווקא קשר מייטיב עם גבר יכול לתקן המון כאשר גבר הוא זה שפגע". ממש משונה שכתבת את זה. אכן היה גבר בעברי שפגע. מאוד פגע )-: איך ידעת? נראה לי שאני מתעסקת בסוגיית הגבר - אישה כאסטרטגיית הימנעות. כלומר, חוששת להתחיל בטיפול, ולהתחייב לוותר על הפרעת האכילה שלי. גם המטפל הזה נשמע "קשוח". זה בסדר לחייב אותי לעדכן אותו פעמיים ביום מה קורה אצלי? האם יש פה עוד מישהו שנדרש לכזה דבר? אודי, זו לא אמורה להיות החלטה שלי? למה הוא עושה את זה? אומנם הפרעת האכילה שלי די חמורה ומדאיגה (האמת גם אותי) אבל אני לא בסכנת חיים מידית. אני סטודנטית, עובדת, מפרנסת את עצמי. הוא לא רואה את זה? איך מקבלים החלטה ומתחילים טיפול? זה שהוא רשום כפסיכולוג קליני מומחה הופך אותו לכשיר וטוב? תודה על ההתייחסות ליהי