סימני שאלה...

כן יש פה גלים.סוערים.יש הרבה קושי שמתואר.בטיפול,עם המטפלים .ואני באמת תוהה...אז מה זה אומר?? האם הקושי הוא בהכרח שלנו המטופלות עם כנראה איזשהו מכנה משותף שמביא לתחושות שכאלו מהטיפול,מהמטפל,וכל התיסכול המועקה ,החסר החסימות ועוד... שזה מעורר?? או אולי יש משהו ב"גישה הטיפולית" ביחס המטפלים במכנה המשותף הזה דווקא...,והאופן בו הם מקפידים או לא מקפידים על דברים?? ומה הפתרון לעזאזל?? זה אכן מתסכל מאד עד בלתי נסבל.יש מצבים(יותר מאחרים) שאני ממש זקוקה לתגובה ממנו, ואם הוא בוחר שלא להגיב ,אז כמובן ששוב מתעוררת השאלה לגבי מידת האכפתיות שלו,והקשר איתו,ובעיקר לא ברורה לי העמדה הזו אם אני כבר מראה הזדקקות ופונה,ואין התייחסות אז מה המסר בדיוק??ואני גם לא מקבלת תשובה ממשית בפגישה.אז..??מה להבין מכל זה?ולמה שארצה להיות זקוקה ותלוייה אם זה רק מביא לפגיעות ואכזבה.??ועוד ממנו. ובאופן כללי מסתבר שהחוויה הלא פשוטה הזו של טיפול,מטפל וכו משותפת פה לעוד, עדכדי שחשבו שאני ונטע זו אותה אחת .וכנראה שיש כאלו ברי מזל(בגלל מי שהן,או מי שהמטפל שלהן,והדינאמיקה שנוצרת)שאצלן זה לא ככה.והטיפול עובד נכון...,זה מעודד מצד אחד אבל גם מעורר קינאה כי אולי אצלי לעולם זה לא יקרה ויהיה מספק בטוח ומרגיע. אודי הרי גם המטפלים בטיפול אישי(כפי שגם ציינת) האם אצלכם בטיפול שלכם,,זה נחווה אחרת מהמקום שאתם נמצאים בו? ומזה שאתם גם עם הכובע הנוסף של המטפל?? ...או שאתם חווים גם כאלו תיסכולים?? מעניין...מאמינה שלא.ושוב תוהה אז מה בעצם הסיפור פה?שלנו?שלי?של טיפולים?