היי אודי....

דבר ראשון, תודה על התגובה שלך...:) דבר שני, המקום הזה ש"מבין" בשיטות טיפול, ש"שולט", גורם לי להיות במקום שמציע לו על דרכי עבודה איתי...שזה גם המקום ששוב, לא מצליח להתמסר אליו, לדרך שלו... הוא מספיק מקצועי ועם ידע עצום (וגם מומחה בהיפנוזה), אז דווקא ביקשתי ממנו שיעשה לי כמה פגישות של היפנוזה, והוא אמר לי שזה יכול להיות רעיון טוב...אבל בפועל הוא לא עשה לי. (עדיין). הרצון להיות בהתמסרות, להישען על מישהו בעולם הזה הוא חזק ממני. יחד עם הפחד העצום מזה, גם הרצון הוא עצום ועצמתי. זה הקושי שלי בטיפול..וזה הרצון האמיתי שלי. להתמסר. להתחייב. להיקשר. להרגיש. רק להרגיש. בלי לחשוב. בלי ניתוחים אינסופיים במקצוע. להתחבר. להזדקק. להיות תלותי. לעצום את העיניים. להיות מולכת. לאהוב. להיות אהובה. שמורה. מוגנת. להיכנע. לשחרר כשידיים טובות מחזיקות בי. להרפות. פשוט להיות. וזה מרגיש לי הצגה ומשחק לבקש ממנו לאפשר לי להיות במקום הזה...כי או שזה קורה או שזה לא קורה....לא אודי?? אנחנו לא מסיימים בסוף את הטיפול. לא כרגע. ממשיכים. ככה. ולא רוצה לבקש... ומצד שני, זה לא בא.... ולא יבוא... כי משהו בטיפול נהיה קר כזה, מרוחק, טכני....:(... פחות מבולבלת.. מתחילה להבין לפחות מה רוצה ביותר בהירות... גם אם ולמרות שזה לא קורה בפועל. רחל.