צרכנות וטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי איך זה מסתדר שבכל מקום כצרכן כשאתה רוכש משהו, ובוודאי משהו יקר, אז יש אחריות שאתה מקבל למוצר/שירות .ואילו בטיפול פסיכולוגי המטופל שמשלם אפילו לא מבין על מה הוא משלם והמטפל לא מספק שום אחריות ביחס לתועלת הטיפול או תוצאותיו. איך זה מסתדר? ובייחוד במקרים שאולי נותרו משקעי נזק אז מגלגלים מטיפול לטיפול. אודי איך זה מסתדר? למה מנשלים את המטופל מכוחו כצרכן כשזה מגיע לטיפולים פסיכולוגיים? ובכלל למה מסבים לאנשים חוויות של חוסר אונים וחוסר שליטה 'באובייקט'? למה עושים את זה? מפגישים אנשים עם חוויות של חוסר אונים וחוסר שליטה, בכך שהמטפל עומד על הגבולות וחווית יכולת ההשפעה של המטופל נגזלת ממנו. מי אמר שהגבולות בטיפול נחוים כמשהו שהוא כורח מציאות. אני חויתי אותם כאינוס כוחני שהמטפלת כפתה על נפשי. למה עושים את זה? עד היום לא הבנתי למה. למה אודי?
מימה, אכן, חוקי הצרכנות אינם תקפים אחד לאחד בנושא הטיפול, כי לא מדובר במיקרוגל או מכשיר דיוידי. ונכון. זו הייתה החוויה שלך. וזו חוויה קשה ובעייתית. אבל גם את זה כתבתי חך מלא פעמים - ההכללות שלך אינם מעידים על הכלל, אלא על החוויה (הקשה מאוד) שלך, כך שאיני יודע לענות על הקושיה "למה עושים את זה". אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
