דרישת שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, מוסרת ד"ש. (במבי מתוקה שלי ראיתי). עדכון? המממ... בזמן האחרון אני סובלת למדי. ישנה רע מאד. חרדות, אגרסיות פנימיות. לא טוב, וממש נוצר מצב של בלבול ושכחה, גם עיוות בראייה ושיבוש בתפקוד. לא נעים. באופן תמוה אני גם יורדת במשקל. אבל עזבו. מקווה שזה משבר שיעבור (ואולי הכתיבה שלי פה היא כבר חלק מהדרך לצאת ממנו). יודעת גם שמעת לעת תמיד יהיו משברים. זה מה יש. אשמח לשמוע מילים רכות ומרגיעות שיחממו את הלב. אה, ועוד משהו של הערכה אני חושבת שעבור יציאה מבית אבא ומבית אמא, במובן המטאפורי וגם הקונקרטי, שווה לשלם על פני שנים של עבודה קשה גם חצי מיליון ש"ח לעזרה מקצועית. בשביל השקט הפנימי הזה. להת' סוריקטה
סוריקטה, בא לי לשלוח לך דרישת שלום בצורת ציפור מקיפולי נייר, כזו שמזיזה את הכנפיים. אני לא בטוחה למה, אבל הייתי רוצה שהיא תסחב מילים חמימות. אני לא מוכנה להתעלם מהסבל והכאב שלך, לעזוב פשוט. לא קונה את זה... אבל מאמינה יחד איתך שיעבור, שאת יכולה לזה. ועד אז כואבת איתך-אותך, לעמעם קצת את המכה על פני יותר שטח פנים. את יודעת, הפסקה האחרונה שלך מאוד נגעה לי ולמקום שאני נמצאת בו עכשיו. לעזוב את ה"בית" כדי לפתח ולהבין בעצמך מה זה בית אמיתי בשבילך. כתבתי לא מזמן לנטע על "כואב מסוג חדש", ואני חושבת שהוא קצת (הרבה) יותר נסבל. כואב לא מתוך חוסר אונים של מציאות "בית" נתונה, אלא מתוך תחילת הדרך המעייפת. בברכת הקונה מטטה, נעמה.
סוריקטה הי, הנה, מרימה למענך את הכפפה.. טוב שיש אתנחתא בין משבר למשבר, וטוב שאת מוצאת דרכים נאותות ליציאה מאותם משברים. אבל נדמה לי שאת גם מרמזת ל'משברים ' גופניים וכאן לא הייתי מציעה לך לזלזל , לפחות, תבררי שמדובר 'רק' במשבר ...שגם עובר.. ברכות ובחיבה,(ובבריאות איתנה) ריקי.
תארתי לעצמי שאת לא במקום מלבב.. חושבת שאני כבר מכירה את הדפוס שלך להתחפר פנימה כשאת במקום קשה .. כאילו בא לי לבקש ממך לכתוב פה את כל "מלבושי" החרדות למיניהן.. לתת לחרדות ביטוי .כפי שהן. גם אם הן ללא מילים, סדר, הגיון, חוקים.רצף. כך, לתת להן מקום וביטוי בכל דרך שהן מבקשות.גם אם בריח, צלילים,צבעים ,טעמים או כל דבר אחר.. וכך לעשות גם עם האגרסיות.. תוציאי..כן, תקיאי אותן פה.. אנחנו-כ-ו-ל-נ-ו כאן איתך עם מה שתביאי.. את הרי יודעת עד כמה את אהובה, יקרה ומשמעותית פה . לי באופן אישי ,ולפי המשובים ,התגובות כאן, גם להמון המוני משתתפים אקטיביים ופאסיביים.. סוריקטה, זוכרת ? אני איתך. יד ביד.. את יודעת ? פעם, לפני שנים, ילדה אשה (זוכרת אותה ?) כתבה לי שהיא תשמח לשבת על ידי ליד המים הזורמים,בינות לעצים, בין האבנים ..נשחק עם אבנים קטנות,נקשיב ביחד למשק כנפי הצפור,לאלוות העלים,לציוץ הצפורים.נתבונן ביחד בשפירית שמוצאת מנוחה על כף ידי ..ננשום עמוק אויר נקי..ננשום עמוק..עוד ועוד.. סוריקטה אהובה,מסכימה שנצא לשם ביחד ? שלך-במבי.
מסכימה ששווה להשקיע....בכלל להתמיד ולהשקיע בטיפול היה מאוד שווה עבורי...הלוואי שעוד הרבה מפה יחשבו כך.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
