האם מטפלים זוכרים מטופלים שלהם

גם אחרי שטיפול נגמר וחושבים עליהם? אודי האם באמת מטופלים נעשים משמעותיים ומטפלים זוכרים אותם? אם המטפלת לשעבר זוכרת אותי נראה לי זה לרעה אבל עדיין הייתי רוצה לחשוב שהיא זוכרת ונזכרת בי לפעמים. יש בי משהו שהיה רוצה לתקן מולה. אבל היא לא שם עבורי יותר מבחינתה נגמר מזמן. היא מתעלמת מקיומי. היא כאילו לא אמורה להיות קיימת יותר. למרות שהיא כן קיימת. כאילו הפרידה היא לא עקב מוות או משהו כזה, פשוט משהו כפוי שהיה. וזה מאוד קשה לי לעכל פרידה כזאת שבעצם הייתי מאוד רוצה לשבת מולה ובכנות ולבחון את הטיפול שהיה ולשמוע אם היא מכירה גם במחדליה שלה ומאחלת לי בהצלחה למרות הכל ומאחלת לי רק טוב ומחזיקה לי אצבעות ואוהבת אותי למרות הכל. אני חושבת שהיא לא סבלה אותי. היו לה התייחסויות ממש מתנכרות לקראת הסוף, וגם לי, מתנכרות בריבוע. למרות הכל- הייתי רוצה לזכור את הזכרון האחרון ממנה כדמות מטיבה ולא כמישהי שהפקירה אותי לאנחות אחרי טיפול לא מוצלח, בלשון המעטה. זה כאילו הייתי רוצה ממנה משהו טוב ואף פעם אי אפשר לקבל אותו. אז יש במקום אחר. אבל הייתי רוצה גם ממנה! אתה מבין אודי? :/