לאורה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/05/2001 | 18:01 | מאת: Angel

קראתי את האימייל שלך תודה רבה:) כפי שאני רואה ,את קוראת בעיון את ההודעות בפורום.שמת לב לטעות הבלתי מכוונת ההיא... לא נורא,אז עכשיו ואת יודעת כיצב לפנות אלי. כן,עזבתי וחזרתי היום... עברתי ימים של אומץ ואופטימיות ומיד אח"כ התרסקות...קצת מפחיד אותי לכתוב את זה, כי זה מצדיק במעט את מניעיה של טלי... אבל עברתי יומיים שאני לא מצליחה להתנתק ולהעביר הלאה את ה"טראומה" שהם השאירו בי.לאחרים זה בטח לא היה כ"כ נורא.עלי זה נפל כשממש לא הייתי מוכנה. עד עכשיו אני מנסה פשוט לא לחשוב על זה,אני בסדר,עדיין חזקה,עדיין אופטימית,כן בטח... טוב סתם..:) בי בינתיים ותודה חמודה

12/05/2001 | 14:16 | מאת: אורה

אכן אני קוראת בעיון וגם זוכרת די טוב... עברו עלי יומיים די עמוסים (דבר טוב כשלעצמו), כך שעד עכשיו לא הייתה לי גישה לאינטרנט. איך היה בחוץ, ואיך החזרה? מקווה שאת מצליחה לאסוף את עצמך לחתיכה אחת, אולי תחילת השבוע תביא עימה התרוממות של מצב הרוח (לא לשבת בבית עם ההורים), מקווה שתצליחי לעבד את הטרואמה שעברת. לא יוצא לי כרגע משהו אחיד ומחובר להגיד אז אפסיק לעת עתה, רק אומר שאני חושבת עלייך, ורוצה לדעת מה קורה איתך

12/05/2001 | 16:12 | מאת: Angel

יש לי בלאגן בראש ץראי הודעות אחרות שלי,יותר עדכניות

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית