להיות קשורה - זה חונק

אני נורא לחוצה, חושבת עליה הרבה,(על המטפלת) בשבוע שעבר, פתאום עבר בי גל דאגה נורא שמשהו קרה לה, סתם כך... התלות הזו, הדאגה לשלומה, - לא נותנים מנוחה. כן, אמרתי לה. אז מה...? זה לא משנה את ההרגשה. רק מביך ומשפיל. על מה זה יושב? - חרדה קיומית? Attachment דפוק? so? אין לי סבלנות להסברים, לא מרגישה שהם מסייעים. אז מה אני רוצה ממך? לא יודעת... אנימה.

הי אנימה יקרה, הנה את פה. אמרת שלא בא לך על הסברים, אולי, אבל חשבתי שאולי בכל זאת כן מחפשת מילים מקלות? יש לי רעיון להסבר כלשהו שהיה יכול להתאים בעיניי, הסבר שיכול להניח את הדעת ואם נשמע בעיתוי מסוים גם להפחית חרדות. רציתי להציע את החשש הלא מודע מכך שאהבתך וקירבתך תהרוס אותה, את המטפלת. דבר-מה בקשר יבגוד. יאבד. כאילו בך האשמה. מדבר אלייך? אולי משהו מזה מזכיר קשרים של פעם? מאמינה שידיעה עוזרת, כי באיזשהו מקום אפשר גם להבין היכן כן נמצא ההיגיון. עם זאת, אני זוכרת שכשהרגש חזק כל-כך, לא קל בכלל, וכמו שאת אומרת, לפעמים גם להסברים קשה להרגיע. בכל אופן, מאמינה שאם הם נאמרים באופן חוזר, מגיע עיתוי בו משהו נטמע יותר לעומק. את אלופה בשירים. אז אולי במקום יכול אפשר היה לקשר לשיר מתאים. בריאות שלמה לכולם, סוריקטה

ושוב, כמו קוסם, כמו תמיד,- את מוצאת את המילים הנכונות, המדויקות, המבהירות מחד, - ומלטפות מאידך. קוראים לזה חכמת לב. תודה יקרה, מההזה - פרידות...??? שלא תעזי לעזוב את הפורום...! את מאד חשובה כאן! אנימה

כנראה שתראה (אם תראה9 רק כשתחזור. אז - דבר ראשון - תהנה ושיהיה לך כנס פורה. דבר שני - אני צריכה הבנה, אך בעיקר - הבטחה שלא אפגע, שזה בסדר. שיצא מזה רק טוב... אפילו שזה לא הגיוני, כי בעולם כאן - אין מצב לפנטזיות שכאלו להתגשם... ואפילו - רק לפנטז כאלו פנטזיות - זה כבר מסוכן.. אנימה