די די..

אני יכולה לא לחפור על זה יותר. אבל הזעם והזכרון בתוכי מן הסתם לא יעלמו בשניה הזאת ולעד. ייתכן הזעם ירגע ככל שיעבור הזמן אבל הזכרון.. חרא של 'הדהוד' ישאר. אלא אם העוסית תוכל לעזור לעזןר לי להפנים חוויות אחרות, תקווה מחודשת בלי שהזכרונות שלי יהרסו את זה

תנסי קצת להרפות..