.....................

וואי, נורא נורא נורא ביאס אותי שכתבת שאני צודקת (לגבי הפיהוק). היה עדיף שתגיד לי שזה טבעי, שזה קורה לכולם. גם ביאס אותי שחנה אישרה שזה לא קורה בטיפול שלה. גם נפגעתי מהכותרת שלך להודעה הקודמת שלי: "??".. אני מקנאת באחרות שמספרות על הטיפול שלהן, על החיבוקים והקרבה ובלי פיהוקים..שהן חשובות ויקרות למטפלים שלהן. מקנאת בתגובות שלך לאחרות. מקנאת בתגובות שלהן אחת לשניה כואב לי נורא, הכל כואב.. מתפוצץ לי הלב..יש לי מועקה ולחץ. מרגישה לבד לבד לבד.. לא יכולה עוד...... וואו, באמת שכואב לי........ זה לא הוגן.... ואין כוחות יותר.... והכל מאוס ומעייף ומתיש.. מה אעשה????? אין יותר מקום אצלי לכאב הזה שוב ושוב ושוב ושוב!!!! דייי!!! זה לא סתם ככה.. משהו לא בסדר.. זה לא הגיוני אחרת... זה לא ייתכן שזה סתם.. זה לא סתם... כואב לי..

שמלי, משהי מאוד יקרה לליבי אמרה לי פעם " אנחנו יותר מדי מספרים לעצמנו ספורים על מה שקורה לאחרים.. " וזה נכון ... אחת מספרת על חיבוק , השניה על כך שישבה ליד המטפלת ואת מספרת על פיהוק, האמנם? על פניו, התחושה שלך נכונה, אבל לצד החיבוק יש גם דברים אחרים, ובטוחה שגם לצד הפיהוק. האין דברים נוספים? חשבי לעצמך, ואם תרצי לשתף אז סבבה וכתבי 3 דברים חמודים שהמטפלת שלך עשתה או אמרה עבורך, בטוחה שתמצאי.

סיגל, תודה שראית אותי וכתבת לי. אני מעריכה את זה. הבעיה היא שחוץ מהפיהוק יש עוד מספר דברים פוגעים שהיא עשתה. הם מצטברים, וזה מלחיץ אותי לחשוב שאולי אני לא אמורה להיות אצלה. אודי, כתבתי לך עכשיו הודעה ארוכה, פה, כתגובה להודעה שלי, מכיוון שלא רציתי שהיא תבלוט ושאחרים יראו אותה - אבל איך שבאתי לשלוח, היא נמחקה לי. אז זה מבאס. כתבתי אותה כמה דקות.. ועכשיו איו לי כוח לנסות לשחזר. הייתי צריכה להוציא את התחושות האלה ממני ולשתף, לכן כתבתי.. אך כנראה שזה לא היה אמור להישלח. באסה.. :(

אבל זה כואב ויותר ויותר לבד... לא בא לי שלא תהיה פה מחר. זה בסדר שאני אומרת? מקווה שבסדר, שלא אגואיסטי מדי (לא זו הכוונה). בהצלחה בכנס

לא התכוונתי לבאס, להפך. אמנם אצלי אין פיהוקים. אבל קולות מהבטן שלה מעידים שאולי היא רעבה.. וזה מעצבן ויש עוד דברים וזה לא המקום לפרט. כשהראשונה אחרה לי כל הזמן, לא עשיתי כלום.. אבל זה הכעיס אותי. בסוף כן דיברתי איתה וזה דווקא עזר. ניסיתי לעודד את עצמי שאולי זה פשוט האופי שלה ולכן היא מאחרת. לפעמים עזר לפעמים פחות. תנסי אולי גם אצלך זה יעבוד. ואם לא זו לא בושה לקום ולעזוב ולהחליף. אני בטוחה שגם אודי יכול לומר שלא כל מטפל ומטופל מתאימים אחד לשני, אבל את זה רק שתיכן יודעות או תדעו. אני חושבת שכבר אמרתי לך מה דעתי. אני רואה שתי אפשרויות. אחת לדבר על זה ולקבל שהיא בנ"א. שתיים- שאולי היא באמת לא מתאימה לך. נסי לחשוב לבד ויחד איתה. מקווה שאת מרגישה טוב יותר...

קולות מהבטן אני מכירה, גם לה יש כאלה מדי פעם. מקווה שזה לפחות לא קשור אליי... :) הבעיה היא שיש כל מיני דברים אחרים שהיא עושה שפוגעים בי, וכבר דיברנו עליהם והיא יודעת איך אני מרגישה. זה לא עזר. למרות שהתנצלה, היא ממשיכה עם זה. לגבי האפשרות השניה, חשבתי על זה המון - האם היא מתאימה לי. זה קשה לי לעזוב משום שהיא כן חשובה לי. לא פשוט לי להגיע למסקנה שהיא לא בשבילי ולהחליף. בנוסף אני חושבת שזה יקרה בכל מקום כי זה קשור אליי. אני האשמה. בקיצור, אני מבולבלת ומתוסכלת וזה מייאש. תודה לך על התגובות שלך :) ושאת מנסה לעזור. זה מרגש.

אם את חושבת שזו 'בעיה' שלך ואם תעזבי זו בריחה, אז ברור שמקומך בטיפול איתה... אבל יש מצבים שבהם מחליפים מטפל גם אם זה קשה לעשות את זה. קל לי להגיד כי בסוף היה לי תרוץ/ סיבה (חופשת לידה) שגרמו לי לעשות את זה בלי לחשוב יותר מדי שאולי היא באמת לא טובה לי.