אני מצטער אבל אני צריך להוציא החוצה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/05/2001 | 11:41 | מאת: אורן

ל ש'. נישארתי רק שברים מהאדם שהייתי.יותר מידי דמעות מרות יצאו ממני,אני מרגיש לבד ומתמודד איתך לבד,כבר יותר מידי זמן. אני מרגיש כאילו שיקרו לי ,לא אמרו לי את האמת לגבי האהבה וההתבגרות הכפויה ממנה,אף אחד לא אמר לי איזה מאבק זה יהיה.בבלגאן שיש לי בראש אני מחפש לראות איפה היתה השגיאה שגרמה לך להרגיש כפי שאת מרגישה ולגרום לך ללכת. נשארתי רק צל,ואני לא רואה דרך החוצה מהמצב הזה .פעם היתי הגורם לחיוך שלך ועכשיו אני כניראה משקולת שמעיקה עליך.מה היית עושה במקומי ? את לא מבינה שזה בלתי אפשרי להפסיק לאהוב אותך ? כבר אין בזה שום היגיון,כי לאן שאפנה אני מפסיד אותך. כניראה שיותר מידי אהבה הורגת,כמו רעל.היא תרוקן את הכוח שיש באדם תיגרום לו להיתחנן,לצרוח ,לזחול,הכאב ישגע , הופכים להיות קורבן עצמי,ניקרעים בין הזכרונות לבין האהבה שהלכה ,מתקדמים רק לעבר איזה אסון כי מתעלמים מהשלטים שבדרך.היא תהפוך את החיים לשקר,אי אפשר להבין למה כל זה קורה,היא תגרום לאבד את העניין בחיים ,למכור את הנשמה. כמו רכבת הרים מיתלתלים ללא שליטה בלי לדעת איפה הסוף ומה קורה בדרך ובצדדים, זאת האכזבה מהאהבה.

10/05/2001 | 12:21 | מאת: אורה

היא פיספסה כאן משהו איכותי, אין לך מה להצטער, אנחנו כאן כדי להקשיב אחד לשני. אין לי עצות גדולות וחכמות לתת לך, אני יכולה רק להיות איתך ולנסות להכיל את הכאב שבך. לפני 4 חודשים נפרדתי גם אני מאהבה גדולה, אהבה שהייתה איתי שנה. הייתי מפורקת. להגיד לך שהתגברתי?? אני לא בטוחה שזה משהו שמתגברים עליו, הכאב והאכזבה (תחושת הפיספוס) תמיד ישארו. אני חושבת המון על חבר שלי לשעבר, עדיין, המחשבה עליו מלווה אותי כמעט בכל מעשה, וגם הגעגועים, וגם העצב. אבל (ויש כאן אבל), יש חיים אחרי המוות (...), ואני מתאמנת בלנשום ולנשוף לבד. חייבת לספר לך שרק אתמול פגשתי מישהו שמאד התלהבתי ממנו, אני לא יודעת אם יצא מזה משהו (יכול להיות מאד שלא), אבל מוצאת כן בעיניי המחשבה שיש עוד מישהו בעולם שאני יכולה להתלהב ממנו. זהו, מאחלת לך לעבור בשלום את התקופה הקשה הזאת

10/05/2001 | 12:26 | מאת: ""אור""

יש הרבה דגים בים.......קח את איזי איזי......כולנו מפספסים משהו בחיים......אם זה שלך אז שלך!

10/05/2001 | 12:30 | מאת: ""אור""

לא צריך לספר להן איזה כוח יש להן......הם עוד לא יודעות.....! אז אל תשפיל אותנו!

10/05/2001 | 14:23 | מאת: אורן

אני מודה לכם על התמיכה. אורה- אני מבין שאת ואני פחות או יותר באותה הסירה.לפני שנה וחצי אני גם יצאתי מקשר ואף אחת לא הלהיבה אותי או גרמה לי לחשוב בצורה רצינית על זוגיות,עד שפגשתי את ש' שברגע שראיתי אותה שכחתי מהעבר והצלחתי להסתכל ברצינות קדימה.אני לא יודע מדוע הייתי באשליה שזה קורה פעם אחת וזהו,כי הנה עכשיו זה קרה עוד הפעם וכניראה שזה יקרה עוד כמה פעמים עד שבאמת האחת שלי תמצא.אני חשבתי שזאת ש', אני עדיין חושב שזאת ש',אני בטח שלא צריך לפרט לך על התסכולים ועל הכאב כי אני מבין שאת חווה את אותן תחושות . אני צריך לצאת ממנה כי כניראה שהיא לא תחזור אלי למרות כל האהבה שיש בי אליה ולמרות כל הרגשות שאני יודע שיש בה אלי אבל קל יותר לדבר (או להקליד)מאשר לבצע. שיהיה בהצלחה עם הבחור החדש... אורן

10/05/2001 | 16:06 | מאת: רקפת

מעניין. כל ההודעה שלך היא תרגום של השיר של להקת "קווין". בדיחה טובה.

10/05/2001 | 17:30 | מאת: ל

אני יודעת שזה קל להגיד ,אבל תאמין לי תנסה לא לחשוב על זה יותר מידי ולהעסיק את עצמך בעיסוקים אחרים וכמה שפחות לדבר על זה . ובסוף גם זה יעבור ותבוא מישהי אחרת שתגרום לך פרפרים בבטן. גם אני נפרדתי לא מזמן ממשיהו וזה כואב אבל חייבים להמשיך הלאה ולהבין שאם הוא הלך זה אומר שאני לא צריכה אותו ויהיה אחר במקומו.

10/05/2001 | 19:10 | מאת: ""אור""

ואת זה אומרות בנות המין היפה!!!!!!!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית