תגיד את האמת!

אודי, כמה באמת ראית שפסיכותרפיה אנליטית עוזרת לאנשים עם פגיעות מוקדמות בעצמי? כמה ראית שאנשים צומחים בעזרתה ונעשים מאושרים יותר מסופקים יותר ומתפקדים וממשים את עצמם יותר? לעומת זאת כמה ראית שהתקשו לדבר? או ששחזרו סבל נוראי בלי שהוביל לשינוי? שיצאו אם תחושת אכזבה מרה? שהנפש שלהם נותרה או נעשתה מעורערת ולא נתרמו מהטיפול הזה? סטטיסטית בקליניקה- מה אחוזי ההצלחה שלך לעזור לבעלי פגיעות מוקדמות בעצמי. כאלה שחוו טראומות מוקדמות של לידה או החזקה והכלה בשנים ראשונות , כאלה שלא קיבלו בסיס בטוח לחקור ולהתפתח, נעשו חרדתיים ומסתגרים.. כמה פסיכולוגים באמת עזרו/עוזרים לאנשים כאלו לפרוח? להתממש בעולם המציאותי? כמה ראית שלא חל שינוי מהותי במצבם במציאות, או אולי אף הרעה. ולמה פסיכולוגים לעולם לא נותנים שום דין במקרה שהטיפול לא הועיל? אפילו לא החזק כספי. למה מותר לכם להיות יותר אלוהים מאלוהים ותמיד להבטיח את קבלת החלק שלכם בלי שום מחוייבות להועיל לצד השני? למה מותר לכם? מפריע לי שמותר לכם. ואפילו אם התברר שלמטופל את יכולת שינוי מהפרקטיקה שלכם.. עשו את הדבר ההגון והחזירו לו את כספו כי לא הרווחתם אותו ביושר. למה מותר לכם? למה?

אני מסכימה אתך בנקודה הזאת. יש אנשים רבים שהולכים לטיפול, והטיפול מביא אותם למקום טוב, בריא..ויש כאלה שלא. תשאלי את עצמך יקרה, האם כשאדם הולך לרופא פרטי ומשלם על טיפול רפואי, שלא מצליח, האם הוא מקבל את הכסף או לעתים את החיים בחזרה?... המטפל עושה את העבודה שלו. המטופל עושה את העבודה שלו. שניהם משתדלים שזה יצליח... השאר ומה שקורה באמצע - לא כל כך בשליטה שלנו. לפעמים המטפל פלט משפט לא נכון שפגע, לפעמים למטפל היה קושי להכיל דברים שאמרנו, ואז הוא מגיב בצורה שהיא אטומה ולא מבינה. לפעמים המטופל אמר משהו פוגע בלי ששם לב וגורם למטפל להרגיש לא בנוח. אבל זה כי היא, את, אני, כולנו בני אדם. אני כל הזמן תוהה למה את לא נפגשת אתה, סוגרת את המעגל הזה, מרפה ממנה אחת ולתמיד. תשחררי. בבקשה. אני מרגישה שהגיע הזמן.