לאודי וגם למיכל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, וגם מיכל מיכל- אני עוקבת כבר די זמן אחרי הטיפול שלך. היה שלב שהיא חיבקה אותך, הפסיכולוגית שלך. זה משהו שלא קורה הרבה, אבל קורה........ ההודעה האחרונה שלך הכניסה אותי ללחץ וחרדה. אני לא רוצה להפחיד/ להדאיג. אבל משהו בסיטואציה שתארת מעורר סימני שאלה. וגם בתאור שלך, הטוב (שהיא כיוונה אליו) הפך למשהו מעורר חרדה, ומבהיל. בסוף יש גם מסקנה שלך שלא לגעת בה יותר....... זה נשמע לי היפוך תפקידים, בטיפול המטפל הוא זה שאמור לשמור......... אודי, תגיד לי שאני טועה? משהו לא נותן לי מנוח אז כתבתי הילה
מצטערת שנכנסת ללחץ, תראי, נכון שהיו חיבוקים לעיתים רחוקות, אך כעת יש בכל סוף פגישה דבר שלא היה, הסכם חדש בעקבות לימוד חדש שלה, היא משתלמת כל הזמן כנראה שזה טוב אבל זה גורם לשינויים בטיפול קצת וגם היא אמרה במפורש שפעם זה לא התאים עבורי והיום כן. וכל טיפול וכל מטפל הוא שונה....אני לא רציתי בתחילה בחיבוקים בכלל זה הלחיץ אותי, היום זה לא מלחיץ, אני חושבת שזה דווקא בעקבות עברי היה חשוב להראות לי משהו...אני לא יכולה לפרט פה את חיי...לא עברתי טראומה מסוג כזה, ומעולם לא היו לי פלאשבקים או ניתוקים....אני לא במקום הזה לכן זה שונה מאחרות שאצלן המגע נחווה אחרת...וגם מטפל גבר זה שונה ממטפלת אישה זה הרבה יותר רגיש שמטפל מחבק אישה...לא בטוחה שהתפקידים התהפכו...מה דעתך אודי על היפוך תפקידים? גם אתה חושב שיש לי צורך להגן עליה?? ואם כן אז מה?? אני לא רוצה שייהרס הקשר שלי איתה...