חציית גבול

לפני שאכתוב, פתאום מופיע משהו חדש פה?...מה זה להזין מספר טלפון אם אני רוצה שתיצור איתי קשר???? אפילו המייל שלי בדוי.. מעניין אם מישהי בשם מיכ מקבלת את המיילים שלי? והתשובות שלך...פתאום חשבתי על זה... אז חציית גבול..אודי כתבתי שירים על בדידות ונשלח לה, היא כתבה "אני כאן" בסופו של דבר...אבל אודי, היום הייתה פגישה.... (כתבתי גם משהו שנקרא "היי קרובה"...וביקשתי בקרבתה...) נשכבתי על הספה היא שאלה על שמיכה, סירבתי כי חם...אח"כ ביקשתי שתשב לידי, אני התיישבתי והיא התיישבה ממש קרוב...דמיינתי מקום נעים וביקשתי אותה לידי במקום הזה...כילדה קטנה...ואז היא הניחה את ידה על כתפי, אני נגעתי פתאום בלי אזהרה ברגל שלה אז היא נרתעה, שיט, עשיתי טעות.....אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף מיד הזזתי כמובן אך פתאום זה אסור, מבין? אוףףףףף אז איפה עובר הגבול? אתה צודק שאסור מגע, זה כל כך רגיש...ובכלל חיבוק בסוף כל פגישה יש.....אז היום גם לא חיבקתי בסוף, במילא כבר המטופל הבא חיכה..... דיברנו על הגבול הזה כשפחדתי מחיבוק, אז היא אמרה "חיבוק יהיה בסוף פגישה אבל מגע מיני לא" ....רגיש ממש.......האם זה מתוך שמירה עליי? האם אני יכולה לשמור גם על עצמי?????? קשה...מעולם לא אגע בה בצורה לא הולמת!!! מעולם!!!!!!! כועסת על עצמי מאוד!!!!!!!וגם היא לא תיגע, אני בטוחה בזה! נכון אודי? נכון שתפקידכם לשמור? גם המטפלים שמחבקים נכון???? אתה מכיר כאלה? באמת הרוב בכלל לא נוגעים....

ותהיתי מה יקרה אם אזין את המספר ואולי אזכה לדבר עם אודי. זה מתחבר למה שבמבי כתבה. גם לי יש רצון להיות אצל אודי מבלי שאדע שאני גם כאן.

אבל גם מפחדת אם היא תיגע בי. עצם המחשבה כבר גורמת לי לחרדה. מיכל, אין לי משהו חכם להגיד אך אני חושבת שאת והיא תלמדו את מה שנכון לשתיכן. לאט לאט.

כן לומדים לאט...