ובכל זאת, חשוב לי לדעת

אודי, חשוב לי מאוד לדעת (אולי זה עניין של שליטה וחוסר יכולת להכיל עמימות או אולי זה הרצון להרגיש שאני "בידיים טובות"): האם יש גישה שבה המטפל מעודד את המטופל לתלות? האם יש גישה שבה המטפל מכוון לאתר חסכים / צרכים ולהענות להם (במידת האפשר כמובן...)? אודי, המטפל מאפשר קשר בין הפגישות 24/7. הוא לא רק מאפשר הוא גם מעודד ומשבח אותי על כך שאני יוצרת איתו קשר בעת משבר וקושי. זה שונה מאוד ממה שקורה בטיפולים אחרים (לפחות ממה שאני קוראת פה...), אני גם יודעת שאתה מתנגד לקשר בין פגישות וזה מעורר בי חשש. אודי, אשמח אם תעשה אצלי קצת סדר. האם גם אתה נוהג כפי שהמטפל שלי נוהג עם מטופלים מסוימים? האם המטפל שלי עובד על פי גישה מסוימת? בבקשה תענה לי. אני מודעת לכך שאתה יכול רק לשער ולהתייחס לכך מהזוית האישית שלך (ולוקחת את זה בחשבון). נטע.

יש תקופות שבהן זה מתאפשר, אצלנו היא בקשה שאצור איתה קשר בהתחלה כל פעם שהיה קשה, בדיוק כמו המטפל שלך! ואפילו עודדה... אח"כ המינונים ירדו, גם היום יש לעיתים קשר בין (אחרי 4 שנים כבר..) כן, זה יוצר תלות אך היא תמיד אמרה שזה צריך לבוא ממני הרצון לשחרר... וכל עוד יש לי צורך בכך היא תענה והיא מחליטה מתי לענות ומתי לא...אני תמיד יכולה לכתוב, לעולם היא לא אסרה עליי לכתוב לה... לא תמיד אקבל מענה, לפעמים אני מציפה ומספיק שהיא כותבת "אני פה" זה מספיק ואז אני לא כותבת יותר...זה תלוי בך ובמטפל ובחוזה שבניכם, מאוד אישי לדעתי..... תראי, אני הולכת לכתוב לאודי משהו שקשור לחציית גבול כך שאין לי מושג אם זה נכון כך או אחרת...אבל זה נחווה נעים בד"כ ועונה על צורך...בהצלחה :)

הי, גם המטפל שלי מרשה קשר מיילי, טלפוני (עדיף) ואפילו אישר אותי בסקייפ, למרות שמעולם לא השתמשתי באפשרות הזאת. אני פשוט נגנבת, כפי שתוכלי לראות בהודעה אחרת שפתחתי (בושות) אם אינו מגיב אליי כמו עכשיו, אחרי כארבעה ימים... מה שכן תוכלי לראות זה איך עובדות המחשבות שלי כאשר איני יודעת. הן אינן מעידות על המטפל אלא לגמרי עליי ועל עולמי. בקיצור, המחשבות הללו, ואני מצטרפת לאודי, הן חומר לעבוד עליו בטיפול. סוריקטה

המטפל שלי גם מרשה לי לכתוב אליו כל היום, ואני מדברת איתו בטיפול על כך....

לי היא לא מרשה. פשוט לא. במקרים יוצאי דופן רק טלפון.. וזהו. מניחה שכנראה אצלך זה מה שמתאים לך וזה בסדר.