אודי, אתה יודע שפעם

לא הייתי מגיבה כשאתה לא נמצא. למשל, הודעה כזו הייתה נכתבת בראשון בבוקר כי ממילא לא תהיה כאן עד אז, אבל כבר לא חושבת על זה יותר. עונה כשאני רוצה וצריכה ולא מחכה לרגע שבו תהיה. מה גם שלא תמיד זה בדיוק כמו שאני חושבת. היום למשל הלכת מוקדם מדי.. נהייתי אובססיבית לנוכחות שלך כאן, כשאתה מתחיל להגיב, אם ראיתי או שקיבלתי מייל על כך, אני נכנסת למחשב ומרפרשת כל הזמן כדי לראות תגובות שלך. הודעות שאני רושמת בפלאפון לא מקבלת עליהן תגובות למייל. אתמול למשל הייתי עייפה ולא "הצלחתי" לחכות לך, אבל תו"כ שינה אני מסתכלת... שאלת אם נהרס? לא יודעת אם נהרס. אני נפגעתי ממך. חושבת שאתה כועס עליי. אז אולי כן קצת. רציתי שתגיב על ההודעה שהייתי ליד הדלת שלה. אפילו נרדמתי. אתה יודע למה? כי אולי אני רוצה שתראה שאני מסכנה. כן, אני יודעת שזה חוזר על עצמו אצלי ואולי "צורך מוזר" שלי, אבל מה לעשות, זה מה שרציתי ואתה לא הגבת. ואני יודעת שהגבת להודעות אחרות שלי.. שלא תגיד שאני שוכחת את הצד השני. הנה אפילו כתבתי את זה.