לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי. בעבודה הרבה יותר טוב. כבר מדברים על קידום. אודי- אני פורצת מעגלים אחד אחרי השני. אני היחידה מכל משפחתי בעלת תואר אקדמאי. יצאתי ממעגל אלימות בין דורי נוראי. מבחינה כלכלית אני משתכרת מעל הממוצע. (עדיין בחובות אבל עובדת על ניהול תקציב) הגעתי מאחת מעירות הפיתוח הכי מוזנחות שיש. ביום ראשון לראשונה בחיי אני פורצת מעגל חדש. אני עוברת לעיר- לראשונה בחיי. עיר שיש בה אוניברסיטה. תחבורה ורכבת. מצד שני אני סוחבת מאחורי גבי סיפור חיים כואב ומזעזע. מה שכואב לי יותר מהכל שילדי לא עוברים איתי. הכנתי להם חדר. ומיטה וארון בגדים וכוורת משחקים. ממשיכה להילחם. למרות שכבר ממקום אחר. אני לא יכולה להילחם בתחנות רוח. אני חייבת להמשיך בחיי. שבוע הבא אפגש עם עורך דין וננסה לטוות דרכי פעולה חדשות. אלוהים עדי שעשיתי ככל יכולתי. אנשים מסביבי אומרים לי שהם לא היו עומדים בזה. אוי, אלוהים, תשלח לילדי את מלאך השינה שיתן להם נשיקה חמה על הלחי ושיאמר להם כמה אמא אוהבת אותם. שלא עובר יום שלא מורידה דמעות של כאב וגעגוע, על ילדי. חותמת בדמעות- הילה
ואילו כוחות מדהימים יש לך.