אודי תסביר לי בבקשה

כשמטופל מבקש תוספת זמן וחש שהוא מעוניין גם לשוחח איתך על ידע שקורא עליו בספרי פסיכולוגיה, באופן אינטלקטואלי, וגם להשאיר זמן לשיתוף בחוויות רגשיות אישיות. הוא מעוניין לכסות סיפוקן של 2 הכמיהות הללו במפגשים הטיפוליים. מה תאמר לו? המטפלת שלי אמרה 'אין זמן'. ואף אמרה במן חשיבה מאבחנת בקול רם 'את לא צריכה עוד זמן'. ואני חוויתי את הסירוב הזה מאוד קשה ונאבקתי עליו , על רצוני בעוד זמן והיא כפתה סירוב. והרגשתי מושפלת ונבגדת.. אודי. איך אתה היית מתייחס? אפילו אמרתי לי בזעקה ממעמקי נפשי 'זה שיש לי צרכים זאת לא סיבה להשפיל אותי'. היא לא ענתה לזה. הותירה אותי לבד עם ההרגשה. אודי, איך אתה היית מגיב ומתמודד ומה השיקול שלך מתי לתת למטופל תוספת זמן ומתי לא? אני לא הבנתי מה זה טיפול. חשבתי שהמטרה לספק לפונה חוויה נעימה. לא תסכולים. היא לא הסבירה לי ולכן הסירוב שלה נחווה תמוה ומשפיל ומאכזב ברמות קשות. בסהכ ביקשתי עוד זמן. שעה ועשרים תמורת תעריפי הכסף ששילמתי . השכר שלי היה שווה מינימום. אז לא הבנתי. למה שעה שלי שווה מינימום ועלי 'להסתפק במציאות' והיא לוקחת את התעריפים שלה ולא נותנת עוד קצת זמן. למה לבזות ככה? אתה יודע אודי למה אני חושבת? כי נראה לי שאתם כופים ככה לחץ על האישיות שתעבור ספרציה. להמחיש את הגבול של יכולת השליטה באחר, לנתק אותה, את השליטה באחר, כמו שויניקוט אומר- למקם את האובייקט מחוץ לטווח השליטה של הרצון- שיהיה נפרד... בבקשה תקן אותי אודי אם אני טועה! אבל מה הקטע של לבזות את מי שכושר ההשתכרות שלהם לא גבוה ולסרב ולתסכל הצעה שמבחינה כלכלית אנשים במציאות יתנפלו על ההזדמנות לקבל כזה כסף תמורת כזה זמן. זה היה פשוט לא נורמלי ולא הגיוני לסרב לבקשה שלי. בזמן שבמציאות אנשים מוחים על יוקר המחייה ועל זה שהקוטג עלה בשקל.. היא מסרבת לי וכופה כזה תסכול מזעזע על ההוויה שלי. למה אודי? למה היא לא הסבירה לי שזה לחץ על האישיות לספרציה ולא עניין של רוע ואטימות משפילה שעברה את כל הגבולות האנושיים בהרגשה שלי?

אף פעם היא לא תאריך לי את הפגישה. מקס' בדקה וגם זה כי אני מושכת אותה. מקרה אחד בו לא הסכמתי לקום, וזה עדיין היה פחות מחמש דק' אחרי הזמן, אמרתי לה שאני אשלם לה עוד והיא לא הסכימה, אמרה שהכסף לא קשור. מעבר למה שקרה אצלך בטיפול, אני חושבת שיש סיבה למה לא מאריכים. אני מניחה שכן יש מטפלים שזה מתאפשר אצלם, כנ"ל מטופלים. לא יודעת אם זה מעניין אותך מה שכתבתי, אבל אני הרגשתי צורך לכתוב.