היי...

אודי, לא כעסתי שקראת לי לאה... פשוט לא הבנתי.. סליחה אם לא הובנתי נכון.. אולי מתכחשת להיותי לאה למרות שקרואה רחל?.. אולי בגלל זה, זה כל כך צרם לי?.. וכן, לא רוצה להילחם. אתה יודע אודי? אני ממש ממש גאה בי..אני צריכה לתת חיבוק לעצמי...חיבוק גדול גאה...:) אני והמטפל שלי תמיד היינו מתכתבים מתחילת הטיפול... בחצי שנה האחרונה היינו מתכתבים כמעט כל יום- יומיים...לא תמיד הרבה, אפילו כמה מילים אחד לשניה..לפעמים הוא, לפעמים אני..(לרוב אני..:)..תמיד הוא היה שואל מה איתי אחרי פגישה משמעותית.. ועכשיו שקבענו יום קבוע, אמרתי לעצמי שלא אכתוב יותר.. והוא כאילו מרגיש את זה, וגם לא כותב... אתה יודע כמה זה קשה לי??... בייחוד שהפגישה הקודמת הייתה קשה ומטלטלת??? בייחוד שרגילה כל כך שהוא תמיד שם??.. אבל אני לא כותבת. ורוצה להפסיק להילחם. איתו. איתי. עם העולם. עם כל מה שסביבי. ועוד שאלה קטנה אודי... המטפל שלי אמר לי שהוא לא מוכן להיות לי רק האבא טוב, כדי שאחזיק ואהיה בקשר גם עם מורכבות של טוב ורע..וזה דבר שצריך להיות ונכון שיהיה. אבל האם זה עלול לגרום לי לשחזור של היחסים שלי עם אבא שלי, שהיה ונתפס כאב טוב ומדהים עד שהחל לפגוע בי?... זה לא קצת מסוכן מידיי...??? הרי זה מה שמונע ממני מלהצליח בקשרים. הפחד שהוא יהפך פתאום, גם אחרי תקופה מדהימה, לפוגע...בגלל זה בורחת. בגלל זה אף פעם לא מתקרבת עד הסוף. לא רוצה לשנוא את המטפל שלי, לא רוצה שיעשה את ההיפוך הפתאומי הזה ממטפל טוב למטפל פוגע... האם הוא מנסה בכוח שאפתח יחסי העברה מאבא שלי כלפיו?.. רחל.