לאודי

דיברת על גבורה. אז היום אני בצד של הגבורה. ולא של השואה. נכון לעכשיו, ובלי התחייבות;) דברים טובים קורים בחיי. בעוד כשבוע אני עוברת דירה. בזה אני נפרדת מהקורבנות שאפיינה אותי כל חיי. אני לומדת לדבר על הדברים שחשובים לי- למשל בעבודה. חשוב לי לעבוד 5 משמרות. לומדת לדבר באסרטיביות. להיות עם, ביחד. ולא אחד נגד השני. הביטוח הלאומי ממשיך לי את הקצבה שלי. וזה יאפשר לי להמשיך לבנות את עצמי ואת החיים שלי. אני מאובחנת בפעם השניה על 100% נכות. וזה לא בהלצה. אני נכה מאוד. ופגועה מאוד. מאוד. אבל אני נלחמת. כל יום הוא מלחמה.לקום ולהתקלח. החרדות מתקיפות על בסיס יומיומי. וכשהם הולכות מגיע הדיכאון. וחוזר וחלילה. אז היום אני גאה בעצמי. שלמרות הנכות שלי אני נלחמת ולא מוותרת. אודי, אני רוצה לבקש ממך.,.........)()(((((;((((¤¤ אפשר חיבוק, רך רך ונעים. וגם שומר ועוטף....... הילה-hila

גאה בך!!