קרקוע

אני לא יודעת מה זה. אני רוצה למות בגלל היאוש והחלל הגדול הזה שאין לו סוף והבלבול והכאב וחוסר הטעם במלחמה הזאת, וחוסר האונים וחוסר היכולת להתרומם ולו למעט. אני רוצה לעוף בידיעה שעשיתי כל שניתן כדי לעזור לעצמי ולהציל אותי ועשיתי רבות וויתרתי על דברים ששללתי, כדי לנסות ולהמשיך להיות בשביל המשפחה. אם הייתי חולה סופנית אפשר היה כבר לומר שנשארו כך וכך ימים או שבועות או חודשים. ואני סוג של חולה סופנית שלא נמצאה לה תרופה ואף לא נאמר לה כמה עוד ועד מתי. עליה להחליט לבד. אודי תשאר איתי?