הכל מסביב ובפנים לא נוגע

אני יודעת לתקשר כלפי חוץ אבל בפנים לא נוגע. חלול כזה. מי יהיה איתי שם? איך ממלאים את המקום כדי שארגיש הכי אמיתית וחופשיה ובלי חסימות עם אנשים (למרות שכלפי חוץ אולי לא רואים..) משהו עמוק בפנים מתקשה לאפשר לעולם באמת להתקרב ולנסות להתקרב באמת בעצמי. הכל כלפי חוץ. כאילו יש מחסום קרבה בתוכי. איך מקרבים ומתקרבים? איך מרגישים חיבור באמת ולא סתם בכאילו כמו 'שפכטל של חיבור' ובפנים חלול. יש לי אסוציאציות של קירות גבס היום..