עיצות לאכזבת אהבה (רחל רונית ואור)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/05/2001 | 12:45 | מאת: אורן

דבר ראשון תודה על התמיכה אתן נהדרות. לאהבה שלי אקרא ש' לצורך העניין.היכרתי אותה במקום עבודתי ומהשניה שראיתי אותה פשוט התאהבתי.זאת הפעם הראשונה שאהבה ממבט ראשון ניתקלת בי.ש' בדיוק הייתה בסיומו של קשר ארוך ואני טיפטפתי את עצמי לתוכה לאט לאט עד שפשוט היינו ביחד. הדברים זזו אצלינו מאוד מאוד מהר אך גם מאוד מאוד לאט,דבר לא ברור כשלעצמו .אני הייתי המאושר באדם כי כ"כ אהבתי וכ"כ קיבלתי.ש' העניקה המון מעצמה וכאילו זרקה אותי לספרה אחרת,ספרה של אושר. העניינים התנהלו כך ארבעה חודשים ששנינו היינו מאוד מאושרים ,למעשה גרנו יחד והאהבה הייתה עד השמיים,לא היו לנו מריבות נוראיות או משהו כזה תמיד היינו באותו הראש ותמיד צחקנו.ביום שבת האחרון היא הלכה לחברה שהייתה בבעיה כל שהיא,היא התקשרה אלי כעבור שעה והיתנצלה על כך שזה יום שבת והיא לא איתי וקבענו להיפגש כאשר היא חוזרת מהחברה חצי שעה לאחר מכן.כאשר היא הגיעה הביתה היא אמרה לי שהיא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות או אייך להיתנהג ושהיא רוצה זמן לחשוב.בשבילי זאת הייתה סטירה . אני הסברתי לה שאצלי אין הפסקות וכל דבר אפשר לפתור ביחד.אך היא הייתה בשלה. מהנקודה הזאת יצאו מאות שיחות טלפון ומאות מיכתבים וש' הייתה בשלה ,אבל הסיבה שהיא נתנה היא שהיא ניכנסה לקשר מוקדם מידי ופתאום היא לא יכולה לתת מעצמה מאה אחוז וזה לא פייר כלפי וכלפיה,הרצון הייחידי שלה עכשיו זה לסיים את התואר השני ולהייות לבד כרגע.כמובן שהיא אמרה את הטקסט הרגיל שאין כמוני בלה בלה בלה . אני כ"כ אוהב אותה שזה משגע לי את השכל.העניין הוא שגם לה מאוד קשה עם הפרידה הזאת ,עד לפני שבוע היא עוד היתקשרה ושלחה מיילים.וכאשר ראיתי ששום דבר לא עוזר והיא לא רוצה שנחזור רציתי שנחתוך את הקשר לחלוטין(מה שהיה מאוד קשה לביצוע בגלל מקום העבודה המשותף) ש' לא הייתה מוכנה לשמוע על כך ורק לאחר שהיא הבינה שזה פוגע בי היא הפסיקה.בנוסף היא עזבה את העבודה כי לדבריה היא איננה יכולה להמשיך כך. וכך עבר לו חודש של פרידה והכאב גורר למטה כמו מישקולות.אני הייתי מבקע את העולם לשניים בשביל להיות איתה שוב,אני יעשה הכל כדי שזה יקרה.התיסכול הזה של לאהוב ולא להיות עם מושא האהבה פשוט הורג. ואני יודע שתבוא אחרת ושיהיה בסדר אבל העניין הוא שאני לא רוצה אחרת ולא רוצה לישכוח אותה .אנחנו כ"כ הישלמנו אחד את השני ועכשיו אני מרגיש ריק מבפנים ,היא כל הזמן בראש שלי ולהיות בלעדיה זה לא להיות.עצוב לי כשאני קם בבוקר עצוב לי כשאני הולך לישון וכל לילה בחודש האחרון אני מתעורר כשהיא בראש שלי.במהלך היום אני כ"כ מנסה לא לחשוב עליה אבל זה לא מצליח לי.אני כבר מיואש מהמצב הזה כי ש' נימצאת בתאים של הגוף שלי והיא בוערת לי בוורידים.

09/05/2001 | 19:08 | מאת: רחל

אורן- אני כל-כך מבינה על מה אתה מדבר. המחשבות שלא מפסיקות, הכאב שמרגישים ממש בגוף כשאי-אפשר לחבק את זו שאתה אוהב. שייקספיר השוה בין המטורף, המשורר והמאוהב......... מה שלא ברור לי מתוך דבריך היא התחושה של להיות או לחדול. למה לא לקבל כפשוטם את דבריה- אולי באמת היא צריכה קצת מרחק כדי לחשוב על העתיד, לבחון לעצמה את הקשר, את סדרי העדיפויות שלה בחיים כרגע? IF YOU LOVE SOMEONE- SET THEM FREE תתקשר אליה, תגיד לה כמה אתה אוהב אותה. תגיד לה שתחכה תקופה מוסכמת, ואחר-כך תבחנו את ההחלטות שלכם מחדש- בלי לחץ, בלי להכריח אף אחד לפעול נגד קולות פנימיים שלו. בהצלחה.

10/05/2001 | 09:13 | מאת: אורן

רחל- אני מפחד לעשות זאת כי אני יודע שאני אחכה עד להיתפקע במידה ונחליט על פרק זמן .אני לא רוצה שוב להתאכזב ושוב לעבור תהליך של התמודדות עם זה . אני אדם מאוד מאוד חזק ,עברתי בחיי המון דברים קשים שמעטים עוברים והיצלחתי להיתמודד איתם בהצלחה.אני לא יודע למה אבל אני במצב שאין לי כוחות לעמוד מול זה .ומשום כך זה פוגע בי כ"כ חזק ומפיל אותי. הלילה חלמתי עליה שוב ואחרי כל פעם כזאת אני מתעורר עם טעם מר בפה שנישאר לכל יום. אני נאחז בשטויות שבהם אני יודע שאולי היא כן תקשיב לי - חתונה של חברים ששנינו צריכים ללכת ,היום הולדת שלה עוד חודש,דברים שבהם אני נותן לעצמי את הלגיטמציה שלראות אותה זה בסדר . זה גומר אותי.אני שונא את הרגישות הזאת שלי שבגללה אני ניקרע ועל מה ????? הסכל הישר שלי אומר לי שאם היא לא רוצה אז בכלל לא מגיע לה שככה אני ארצה אותה אבל השכל שלי עכשיו הוא נקודה קטנה בתוך יקום של רגש.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית