אודי הי,

משונה..מתחשק לי לשאול אותך לשלומך.. אז מה שלומך ? יוצא לך לראות קצת את הפריחה ? הארץ מלאה בשטיח צבעוני.. רוצה לשתף אותך וגם לשאול לגבי תגובותיך בהודעותי הקודמות. אז נפגשנו היום ולא נפגש עד יום ראשון ה 20 לאפריל שבו תהיינה לנו 2 פגישות עם מרווח של מס' שעות ביניהן (בין הפגישות) אתמול היא הציעה לי לצלם אותה מס' תמונות בכדי שהיא תהיה איתי ממש ולא תיעלם לי.. צילמתי אותה, וזה משונה..משהו נרגע.. אני מסתכלת ורואה אותה..רואה אותה על באמת..אני זוכרת אותה... היא באמת קיימת..משונה כזה אבל משהו רגוע יותר.. היום בפגישה היא נתנה לי מחזיק מפתחות שמחובר אליו משהו צבעוני ורך כזה. אמא צביה הציעה לי לחבר את זה למפתחות המכונית שלי.. חיברתי כבר..זה מרגיש נעים ומצחיק קצת.. אני נוהגת וברמזור אדום אני עוצרת ומחזיקה את המשהו הרך הזה וזה נעים בלב ,וגם קצת מצחיק.. אמא צביה יודעת שכשאני במצב מאוד מאוד לא טוב, אני עוורת בכביש אז היא כנראה חשבה איך לחבר אותי אליה בכביש עם הרך הזה בכדי שאהיה רגועה, וזה הצליח.. חשבתי שגם ברמה המטפורית זה נחמד.. אני נוסעת בדרכים של החיים "במכונית" שלי (איתי-אני) בכדי שאהיה מחוברת אליה,היא מציעה לי לחבר את הרך הזה-אותה למפתח הרכב... נחמד, נכון אודי ? :) אני רוצה גם לשאול אותך לגבי תגובתך להודעתי -יתמות.. אתה מגיב בכותרת במשהו עמום :איך כש... ובגוף ההודעה אתה כותב לי :"את יודעת מה אני תמיד שב ומזכיר לך".. אז אודי, בבקשה תמשיך את הכותרת שהתחלת..אין לי מושג למה אתה מתכוון/חותר.. גם לגבי שאלתך, מה אתה שב ומזכיר לי ? שהיא תחזור ? שגעגוע זה משהו טוב ? למה אתה מתכוון אודי ? ולגבי הודעתי "הספר שלך" התייחסת לספר שלך שהופך להיות אצליגם אובייקט מעבר,וזה נכון.. אבל,לא התייחסת בכלל למה שאני רואה בצילום העטיפה היפה שבחרת לספר.. העטיפה שלך בספר מזמינה מייד להכנס לתוכה פנימה.. וזה בדיוק מה שעשיתי.. ראיתי את הספה המזמינה שלך, כמעט ושכבתי עליה,ראיתי שמונחות שם 2 סיגליות (?) כך זה נראה (?) התייחסתי אליהן..ואז שיתפתי אותך בכל מה שנראה בעיני דרך החלון שבתמונת העטיפה.. אני מתחברת ואוהבת את עטיפת הספר החדש שלך.. העטיפה מאפשרת חופש...מאפשרת לטייל מהחוץ פנימה ומבפנים חזרה החוצה..מאפשרת תנועה רכה, זורמת.. וגם הצבעים מתאימים.. משהו רך.. :( אתה יודע אודי ? יש בי צורך שתתייחס לתכנים שראיתי בעטיפת הספר שלך.. טוב אודי ? מסכים ? :( שלך-במבי. וחוצמזה, אתה מסכים ? כמו שנעמה כתבה לי..עד שאמא צביה תחזור זה יהיה כמו פנסיון כזה לכלבים נטושים ואתה תאסוף ותטפל בהם. :(

אני שמחה לשמוע ממך מעין קבלה כזו...התכווננות כל כך נכונה שלה אלייך, ידעה בדיוק מה לתת לך......עכשיו תורי לקנא :) לי היא לא נתנה כלום לפני שנפרדנו לשבועיים וחצי נשאר לי לחכות עד יום שלישי הבא....מחכה ומחכה...יש לי חפץ מעבר ממנה כבר המון זמן, לא מעכשיו, קבוע יושב לו בתיק שלי לכל מקום שאלך.....גם משהו, תחזיקי מעמד והפנסיון רעיון נחמד :)