לבמבי היקרה

באמת מזמן לא התכתבנו פה......בזמן האחרון בעיקר, לא ידעתי מה לומר, ידעתי שגם אני לא אפגוש אותה והיה לי קשה רק לחשוב על זה כי התחיל תהליך של טוב ועכשיו נפילה כי לא נפגש ובכלל היו כמה דברים קשים שלא שיתפתי בפורם.......היום כל הפגישה רק בכיתי כמה רע לי, עד כמה אני אפסית, כלומניקית לא שווה.....תחושה נוראית.......אבל לראשונה יודעת שזה רגש שיעבור, שבהגיון זה אחרת...פעם זה נשמע לי גם הגיוני..

זוכרת שעניתי לך..כן, להודעה הזו.. זה קצת מרגיש בלב "נדמה לי".. כפי שאבא שלי ענה לי בד"כ .. בכל מקרה,התייחסתי גם למטה לנטישה העכשוית של המטפלת שלך ולנטישה של אמא צביה העתידה להתרחש שוב מחמישי הבא... די..אין לי כוח לחשוב עכשיו על נטישות.. מה עוד שעוד מעט אנחנו נפגשות... איתך-במבי.