הפרעת אישיות גבולית

שלום רב אובחנתי היום כבעלת אישיות גבולית. אני קוראת על ההפרעה וכן מוצאת את קווי הדמיון ביני לבין המתואר. מן הכתוב עולה מעין "גזר דין מוות" לסובלים מהבעיה, שכן כמעט אין לה מרפא, היא מתוארת כמחלת נפש ולא רק כהפרעה ולהבנתי רבים מהסובלים מהבעיה הגיעו לאשפוז בבית חולי נפש. אשמח לקבל קצת יותר אינפורמציה.

עזבי אל תנסי להכיר את עצמך דרך הגדרות שהמציאו אנשי מקצוע. מישהו אמר פעם ש'אישיות גבולית' זה הפח זבל של האבחנות שמצמידים לאנשים שלא מצאו משהו יותר ברור לייחס להם.. חצי ממה שכתוב במאפייני ההפרעה הזאת לא מתחברת אליהם. ואגב, לא אושפזתי מעולם ולא היו לי ניסיונות אובדניים מעולם, לא הכל חייב להיות כזה דרמטי... המאפיינים היותר מהותיים זה שימוש בפיצולים בין טוב/רע כי יש קושי להכיל מורכבויות באותו גורם וגם חוסר יציבות בתחושת הערך העצמי ובתחושת הזהות. כלפי חוץ הבן אדם יכול בסהכ להצטייר ולהתנהג כנורמטיבי על אף הקשיים שלו. ממש לא הכרחי שיהיה מקרה 'חמור וסוער' כמו שאולי פיקנטי יותר לתאר במאמרי תיאורי מקרים או משהו.

מימה, תודה על ההודעה. חיזקת אותי. קשה לי להכיל את תיאור ההפרעה. אגב, גם בן זוגי שקרא על ההפרעה נמצא בהלם. אני ממש מרגישה כאילו אמרו לנו שאני חולת סרטן. דר' בונשטיין, לא הגדרתי את עצמי, כי זו מהות השאלה שלי. מי אני? קשה לתאר בקצרה. אני אדם רגיש מאוד, אינטליגנט מאוד, שנון, אפילו מצחיק מאוד, שסובל גם מהפרעת אכילה (היום ברמה נמוכה יחסית), גם מOCD (גם ברמה נמוכה) והנה, היום ממש זכיתי לתואר שלישי. מעל הכול, מה שמתאר אותי הוא היותי אדם רגיש מאוד, חיה נושמת וניזונה מרגשות. חיה בסבל פנימי מאוד גדול עם המון כעסים ותסכולים. אמרתי מספיק?? מה ניסית לבדוק בשאלה שלך? להבין את הרקע שלי או לגרום לי להבין שאני יותר מאשר תיאור ההפרעה שלי? חשוב לי להבין, האם מדובר בהפרעה או במחלת נפש? האם נכון שאין כול כך טיפול להפרעה/מחלה ושהרפואה פסימית ביחס לבעיה? אם יש טיפול-מה אחוז ההצלחה ובאיזה אחוזים פוחתת המחלה/הפרעה? אני חושבת שמה שאני הבהיל אותי הייתה העובדה שהבנתי מהכתוב כי מדובר במחלת נפש, ופתאום ממקום של הגדרתי את עצמי כבעלת הפרעות כאלה ואחרות אני צריכה לעבור להגדרה של חולת נפש???