קשה לי

לא קרה משהו מיוחד. כרגע לבד, אבל אח"כ חברה תבוא להיות אצלי בשבת. עדיין לא תיקנו לי את התריס בחלון אבל הוא הבטיח שיבוא מחר או בשמך השבוע. אני גאה בעצמי, כי עד היום לא הייתי מסוגלת לסדר את כל הבלאגן בגלל שרציתי שקודם יתקנו את התריס. הכל היה הפוך, דברים זרוקים על הרצפה ועוד. והיום סידרתי וניקיתי למרות הכל. והרבה יותר נעים לי עכשיו. ואני מתחילה לבכות ולא יודעת למה.. עצוב לי):

לפעמים בדידות עושה עצוב.. אבל גם טוב להיות לבד לפעמים. למצוא עיסוק חביב להשתקע בו. זה לא בהכרח רע. כל הכבוד שסידרת את החדר. גם אני צריכה לסדר את שלי :p

ברמת העיקרון. בפועל מאוד קשה לי עם זה. במשך השבוע זה בסדר לי, הקושי הוא בסופ"ש. בזמן האחרון מצליחה למצוא "סידור" שטוב לי כל פעם מחדש. מימה, נותנת לך כוחות לסדר. את יודעת, עכשיו אני במיטה עם מצעים נקיים ומסניפה את הריח של הכביסה. וזה נעים לי.

היקרה...... אני קוראת אותך, איתך, כבר תקופה ארוכה . אתן עושות דרך נפלאה יחד, וכמו בדרך במסע, יש לפעמים תצפית, לפעמים עולים, ויורדים..... והמסע חשוב יותר מהכל..... קחי אויר, אפשר לתת לך יד?? הילה

כן, מותר (:

הי.. מקווה שאני לא נדחפת..חוששת להטריד. רק מקווה שעברה לך השבת בטוב ושהתריס תוקן.

את ממש לא מטרידה. התריס עוד לא תוקן, אבל הסתכלתי עליו לפני רגע, ואני יותר בסדר עם זה. אחכה עד שיבוא לתקן. מקווה שיהיה השבוע.