הרס עצמי

כמו שאמרתי לפני מס' ימים- אני חותכת את עצמי (בין השאר) תמיד אני מנסה להגיע לגבול הדק שבין "מסוכן" ל"בטוח" וכלפי חוץ החתכים נראים דקים ושטוחים... אבל אתמול... בלהט הרגע, כרגיל, חתכתי את הזרוע, והלב שלי פשוט החסיר פעימה כשראיתי שהפעם זה לא רק סדק בבשר, פשוט הוצאתי חתיכה.. אני מצטערת על התאור הציורי, פשוט אין לי דרך אחרת להעביר את ההרגשה שלי. לרגע הפתעתי את עצמי בבהלה שלי, למה אני נבהלת? הרי זה מה שאני רוצה!!! אז אולי אחרי הכל זה לא מה שאני רוצה? לאכזבתי לא היה הרבה דם , ועכשיו, גם זה מכוסה בפלסתר - כמו הכל... מקווה שסיפקתי את עצמי לזמן הקרוב...

יש גישה הגורסת שחתכים מהסוג שאת מתארת נועדו לתת לך את ההרגשה שאת קיימת - וכדי להרגיש את הגבולות הפיסיים - האם זה נכון לגבייך ?

שלום גמ את משחקת משחק מסוכן. אולי המילה משחק לא מתאימה אבל בכל זאת זה סוג של משחק מסוכן. נראה לי שאת בודקת את הגבולות של עצמך עם עצמך. יתכן כמו שד"ר שכטר כתב את מנסה להרגיש את עצמך ואולי להרגיש את הגבולות של עצמך. לאחר שאת חותכת ורואה שיורד יותר מדיי דם את נבהלת הבהלה בצדק משום שאת לא באמת מתכוונת לעשות לעצמך נזקים. את מנסה לקרוא לעזרה. יתכן ואת מרגישה שלמרות הטיפולים המצב נשאר כפי שהוא ואת עושה מעשים קיצוניים כדי להדגיש כמה את במצוקה. חשוב מאד שתיידעי את המטפלים במה שאת עושה ובמה שקורה לך במהלך החיתוך. למה את מרגישה שהדרך היחידה לקבל עזרה היא באמצעים כל כך קיצוניים. אולי את מרגישה שבדרך אחרת הדברים לא באמת מגיעים אליך. הייתי מציע שתנסי שיטות אחרות. בברכה, אמיר